הצהבת עלים בכרבה (Coleus scutellarioides) היא סימן מצוקה שכיח, אבל החדשות הטובות הן שברוב המקרים אפשר להציל את הצמח אם מאבחנים נכון את הסיבה. כרבה רגישה במיוחד לתנאי גידול לא מאוזנים, והעלים הצבעוניים שלה משנים גוון או מצהיבים כשמשהו לא בסדר. בוא נבחן יחד את ארבע הסיבות העיקריות, כל אחת עם פתרון מדויק.
הסיבה הנפוצה ביותר היא **עודף השקיה**. כשהשורשים טובעים במים, הם נחנקים ואינם יכולים לספוג חמצן, והעלים התחתונים מצהיבים ונושרים. איך תזהה? האדמה מרגישה רטובה כל הזמן, ולפעמים יש ריח חמוץ מהעציץ. הפתרון: הפסק מיד להשקות, בדוק אם יש חורי ניקוז, ואם האדמה ספוגה, הוצא את הצמח מהעציץ, גזור שורשים רקובים והעבר לאדמה חדשה ומנוקזת. מכאן והלאה, השקה רק כשהסנטימטר העליון של האדמה יבש למגע.
הסיבה ההפוכה, **חוסר מים**, מתבטאת בעלים צנוחים, יבשים ומצהיבים, במיוחד בקצוות. כרבה אוהבת לחות קבועה, אבל לא שלולית. אם האדמה יבשה לעומק של 2 עד 3 ס”מ, העלים יסבלו. הפתרון: השקה מיד השקיית עומק, עד שהמים יוצאים מתחתית העציץ. כדי לשמור על לחות, כסה את פני האדמה בחיפוי אורגני דק, ואל תתן לאדמה להתייבש לחלוטין בין השקיות. בקיץ הישראלי, ייתכן שתצטרך להשקות כל יומיים-שלושה.
גם **חוסר אור** או **אור מוגזם** עלולים לגרום להצהבה. כרבה זקוקה לאור בהיר אך מפוזר, שמש ישירה בישראל תחרוך את העלים ותגרום לכתמים צהובים-חומים. בצל מלא, העלים יאבדו את צבעם החזק ויצהיבו. הפתרון: מקם את הכרבה במקום עם אור בוקר עקיף, כמו חלון מזרחי, או בצל חלקי בגינה. אם היא בתוך הבית, הרחק מחלון דרומי לוהט. לבסוף, **מחסור בחנקן** (דשן) יגרום להצהבה כללית של עלים ותיקים. דשן פעם בשבועיים בעונת הגידול (אביב-סתיו) בדשן נוזלי מאוזן (20 עד 20 עד 20) חצי מהריכוז המומלץ, והפסק דישון בחורף.





