סיבה נפוצה נוספת היא השקיה במים קשים או מים המכילים כלור ופלואוריד. קלתאה רגישה מאוד לכימיקלים אלו, והם מצטברים בשולי העלה וגורמים לנמק חום. בישראל מי הברז עשירים במינרלים ובכלור. הפתרון: השקו רק במים מסוננים, מים מזוקקים, או מים שהושארו בכלי פתוח 24 שעות לאידוי הכלור. לחלופין, אספו מי גשמים. השקיה במי ברז לא מותנים תחמיר את הבעיה.
דישון יתר והמלחת מצע הם אויבים שקטים. כשמצטברים מלחים במצע, הם שורפים את שורשי הצמח וגורמים לקצוות חומים. אם אתם מדשנים יותר מפעם בחודש בעונת הגידול (אביב-קיץ) או משתמשים בדשן חזק מדי, הפסיקו מיד. שטפו את המצע במים מזוקקים פעם בחודש: השקו בשפע עד שמים יוצאים מחורי הניקוז, וחזרו שלוש פעמים ברצף. כך תשטוף עודפי מלחים. בעונה הקרה (אוקטובר-מרץ) אין צורך בדישון כלל.
חוסר עקביות בהשקיה הוא גורם קריטי. קלתאה אורביקולור שונאת יובש מוחלט וגם ריבוי מים. השקייה לא סדירה – פעם מרובה מדי ופעם מועטה – גורמת לתנודות בלחות המצע, שפוגעות בשורשים ומתבטאות בקצוות חומים. המצע צריך להישאר לח תמיד, אך לא רטוב. בדקו את הסנטימטר העליון: כשהוא יבש למגע, השקו במים רכים עד לנזילה קלה. בקיץ בישראל זה עשוי להיות כל 3-4 ימים, בחורף כל 7-10 ימים. התאימו לפי תנאי הבית שלכם.