קלתאה אורביקולור, ילידת יערות הגשם של ברזיל, זקוקה ללחות עקבית אך לא לעמידה במים. בקיץ הישראלי החם (יוני עד ספטמבר), השקה אותה כל 3 עד 4 ימים, כשהשכבה העליונה של המצע (2 עד 3 ס"מ) יבשה למגע. השתמש במי גשם או מים מורתחים שהתקררו, מי ברז עשירים בכלור ופלואוריד גורמים לקצוות עלים חומים. כמות: שפכו לאט עד שמים מתחילים לזלוג מתחתית העציץ, והמתינו 10 דקות לנקז עודפים.
בחורף (נובמבר עד פברואר), הצמיחה איטית והאדמה מתייבשת לאט יותר. השקה פעם ב-7 עד 10 ימים, או רק כשהמצע יבש בעומק 3 עד 4 ס"מ. הפחיתו כמות, מספיק להרטיב את המצע באופן אחיד מבלי להגיע לשלולית. בחודשי המעבר (אביב וסתיו) בדקו מגע כל 5 עד 6 ימים והתאימו בהתאם לטמפרטורה וללחות האוויר.
סימני עודף מים: עלים מצהיבים, רכים ושקועים, גבעולים רפויים, ריח רע מהמצע או עובש לבן על פני האדמה. במקרה כזה, הפסק מיד השקיה, הוצא את הצמח מהעציץ, גזור שורשים רקובים והחזר למצע חדש ומנוקז. סימני חוסר מים: עלים מקופלים כלפי מטה, קצוות חומים פריכים, צניחת עלים. השקה מיד והעלה את הלחות סביב הצמח.
בדיקת רטיבות פשוטה: תקעו אצבע נקייה לעומק 3 ס"מ, אם מרגישים לחות, דחו השקיה. חלופה: השתמשו במד לחות אלקטרוני או מקל עץ. זכרו: קלתאה רגישה יותר לעודף מים מאשר לחוסר. כדי לשמור על לחות גבוהה (60 עד 80%), הניחו את העציץ על מגש חלוקי נחל עם מים (ללא מגע ישיר עם השורשים) או השקיעו במכשיר אדים ליד הצמח. לעולם אל תרססו עלים, זה מעודד כתמים ומחלות פטרייתיות.





