קלמונדין הוא עץ הדר רגיש להשקיה, והטעות הנפוצה ביותר היא לבלבל בין עודף מים לחוסר. שני המצבים מתבטאים בעלים מצהיבים, אבל יש הבדלים ברורים. בעודף מים העלים נובלים אך נשארים רכים וירוקים כהים לפני ההצהבה, ובחוסר מים העלים מתקמטים, מאבדים ברק ומתחילים להצהיב מהקצוות פנימה. בדקו תמיד את לחות המצע לפני השקיה: הכניסו אצבע לעומק 5 ס"מ, אם יוצאת לחה, דחו השקיה.
הבדל קריטי נוסף הוא במראה השורשים. בעודף מים השורשים הופכים חומים ורכים (ריקבון), עם ריח חמוץ מהמצע. בחוסר מים השורשים יבשים ושבירים, והמצע מתנתק מדפנות העציץ. בישראל, בקיץ החם יש להשקות כל 2 עד 3 ימים, ובחורף (נובמבר-מרץ) כל 5 עד 7 ימים, תלוי בגודל העציץ ובמיקום. השקיית יתר נפוצה יותר בחורף כשהצמח בתרדמת.
כדי להחיות קלמונדין שסובל מעודף מים: הפסיקו מיד להשקות, הוציאו את הצמח מהעציץ, גזמו שורשים רקובים (חומים ורכים) בעזרת מספריים נקיות, ושתלו מחדש במצע חדש ומנוקז היטב. השקו רק כעבור שבוע, ורק כשהמצע יבש. כדי להחיות צמח מיובש: טבלו את כל העציץ בקערת מים פושרים למשך 30 דקות, תנו למים להתנקז, והשקו כרגיל תוך שמירה על לחות אחידה.
זכרו: קלמונדין זקוק לניקוז מושלם. ודאו שבתחתית העציץ יש חורים ושכבת חצץ או פרלייט. בחודשי הקיץ היבשים, תוכלו לרסס מים על העלים פעם ביום (לא בשמש ישירה). אם אתם מתלבטים, תמיד עדיף להשקות פחות, קל יותר להחיות צמח מיובש מאשר צמח עם שורשים רקובים.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
