קלמונדין (Citrus × macrocarpa) הוא עץ הדר קטן ונאה, שמניב פירות חמוצים-מתוקים. אך לפני שאתם ממקמים אותו בבית, כדאי להכיר את רמת הרעילות שלו. הצמח שייך למשפחת ההדרים (Rutaceae) ומכיל שמנים אתריים כמו לימונן ולינאלול, שעלולים לגרום לגירוי במערכת העיכול אם נבלעים בכמות גדולה. החלקים הבעייתיים ביותר הם העלים, הקליפה והזרעים, הפרי הבשל עצמו פחות מסוכן, אך עדיין עלול לגרום לאי־נוחות.
אצל חתולים וכלבים, בליעת עלים או קליפה עלולה להוביל להקאות, שלשולים, ריור מוגבר, חוסר תיאבון ולעיתים דיכאון קל. התסמינים מופיעים בדרך כלל תוך 30 עד 60 דקות מהבליעה וחולפים מעצמם תוך מספר שעות. במקרים נדירים של בליעת כמויות גדולות מאוד, עלול להיווצר גירוי חמור יותר או אף חסימת מעיים מזרעים. אצל ילדים, לעיסת עלים או קליפה עלולה לגרום לגירוי בפה, בחילות והקאות, אך בדרך כלל הכמות הנבלעת קטנה והתסמינים קלים.
מה עושים אם בכל זאת נבלע חלק מהצמח? ראשית, אל תגרמו להקאה אלא אם כן הונחיתם לעשות זאת על ידי איש מקצוע. שטפו את הפה במים נקיים והגישו מים או חלב לשתייה. צרו קשר עם המרכז הארצי למידע בהרעלות (טלפון 04 עד 7771900) או עם הווטרינר הקרוב, ותארו את החלק שנבלע ואת הכמות המשוערת. ברוב המקרים, אין צורך בטיפול רפואי מע utover תמיכה סימפטומטית.
למיקום בטוח, מומלץ להניח את הקלמונדין במקום גבוה או מחוץ להישג ידם של ילדים ובעלי חיים, למשל על אדן חלון גבוה, מדף או תלוי. אם יש לכם חתול מטפס, כדאי לשקול גידול במרפסת סגורה או בחדר שאליו לחתול אין גישה. זכרו: גם אם הפרי עצמו אינו רעיל במיוחד, העלים והקליפה עלולים לגרום לאי־נוחות, ולכן עדיף להרחיק את העץ מסקרנים קטנים.




