כשאתה משקה את הפטל השחור שלך, חשוב לדעת שהצמח רגיש מאוד לכמות המים. עודף השקיה וחוסר מים נותנים סימנים דומים, אבל יש הבדלים עדינים שיכולים להציל את השיח. נתחיל מהעלים: בעודף מים העלים נובלים, מצהיבים ולעיתים נושרים, אבל הם מרגישים רכים וכבדים; לעומת זאת בחוסר מים העלים נובלים, משחימים בקצוות ומתקמטים, והם יבשים ושבירים למגע. גם צבע העלים שונה, עודף מים מביא לגוון צהוב-ירוק חיוור, בעוד חוסר מים גורם לעלים כהים יותר עם כתמים חומים יבשים.
המצע הוא המפתח לאבחון מדויק. תקע אצבע לעומק של 5 עד 7 ס"מ: אם האדמה דביקה, רטובה וריחה מעופש, כנראה שגזמת בהשקיה. במקרה כזה, שורשים עשויים להיות חומים, רזים ורכים, עם ריח רקב. לעומת זאת, אם האדמה יבשה לגמרי, מתפוררת ואינה נדבקת לאצבע, הצמח סובל מיובש. שורשים של צמח מיובש יהיו יבשים, שבירים וחומים בהירים. אל תסתפק בבדיקה שטחית, חפור בעדינות ליד הגבעול ותסתכל גם על השורשים העמוקים יותר.
אם זיהית עודף השקיה, הפסק מיד להשקות ואפשר למצע להתייבש לחלוטין. העבר את העציץ למקום מוצל ומאוורר היטב (אך לא בשמש ישירה) כדי לזרז ייבוש. אם המצע כבד או מנוקז רע, שקול להוציא את הצמח, לגזום שורשים רקובים (חתוך עד לרקמה לבנה ובריאה) ולשתול מחדש במצע חדש ומנוקז. במקרה של חוסר מים, השקה מיד השקיה עמוקה ואיטית, תן למים לחלחל עד שהם יוצאים מתחתית העציץ. חזור על ההשקיה לאחר חצי שעה, וודא שכל המצע נרטב. בימים שלאחר מכן, השקה בתדירות גבוהה יותר אך הקפד לא להציף.
זכור, פטל שחור אוהב אדמה לחה אך לא רטובה. בישראל, בקיץ יש להשקות כל 2 עד 3 ימים בעציצים, ובחורף פעם בשבוע או לפי ייבוש המצע. תמיד בדוק את לחות המצע לפני ההשקיה, עדיף להשקות פחות מאשר יותר. אם הצמח שלך בחצר או בגינה, התאם כמויות לפי עונות הגשם. גיזום נכון מסייע גם הוא, הסרת ענפים מתים משפרת אוורור ומפחיתה סיכון לריקבון שורשים.





