סיבה שנייה נפוצה: השקיה במי ברז קשים או עשירים בכלור. המלחים והכלור מצטברים במצע וגורמים לכוויות בקצות השורשים, שמתבטאות בקצוות עלים חומים. בארץ, מי ברז רבים קשים במיוחד. הפתרון: השקו במי גשם, מים מזוקקים, או מים שעברו סינון (ברוורס אוסמוזה או פילטר פחם). אם אין ברירה, הניחו מי ברז בכלי פתוח ל-24 שעות לפחות לאידוי הכלור, והשקו רק לאחר מכן. אחת לחודש שטפו את המצע בהשקיית יתר (3-4 פעמים נפח העציץ) כדי לשטוף מלחים שהצטברו.
דישון יתר הוא גורם שכיח נוסף. דבורה מצויצת רגישה לעודף דשן, במיוחד דשנים כימיים עתירי חנקן ומלחים. קצוות חומים בשילוב עלים כהים ורכים מעידים על 'שריפת דשן'. הפתרון: הפסיקו לדשן לחלוטין למשך חודש-חודשיים. שטפו את המצע במים מזוקקים (כמתואר לעיל). לאחר ההבראה, דשנו רק בעונת הגידול (אביב-קיץ) בדשן נוזלי מאוזן (20-20-20) מדולל לחצי מהריכוז המומלץ, אחת לשלושה שבועות. בחורף – אין צורך בדישון כלל.
חוסר עקביות בהשקיה – יובש קיצוני לסירוגין עם הצפה – גורם ללחץ מים שפוגע בשורשים ומתבטא בקצוות שחורים. בדבורה מצויצת יש לשמור על מצע לח תמיד, אך לא רטוב. השקו כשהשכבה העליונה (2-3 ס”מ) יבשה למגע – בימות החמים כל 2-3 ימים, בחורף כל 5-7 ימים, תלוי בתנאי הבית. השקו באיטיות עד שיוצא מים מנקזים, והשליכו את העודפים מהצלחת. הימנעו מנזקי קור בחורף (מתחת ל-15 מעלות) – קור פוגע בספיגת המים ומחמיר את התופעה.