דבורה מצויצת (Zingiber spectabile) היא צמח טרופי ירוק-עד שמקורו ביערות הגשם של מלזיה. היא אוהבת לחות גבוהה ומצע לח, אבל לא רטוב. בקיץ הישראלי החם והיבש, תצטרכו להשקות אותה בתדירות גבוהה יותר, בערך כל 2 עד 3 ימים, תלוי בגודל העציץ ובחשיפה לשמש. בחורף, כשהצמח נכנס לתרדמת יחסית והטמפרטורות יורדות, אפשר להפחית השקיה לפעם ב-5 עד 7 ימים, ורק כשהמצע מתייבש מעט.
הכמות: בכל השקיה, השקו עד שהמים יוצאים מחורי הניקוז בתחתית העציץ, ואז המתינו שהעודפים יתנקזו לגמרי. אל תשאירו מים בצלוחית, זה עלול לגרום לריקבון שורשים. בקיץ, בדקו את לחות המצע כל יומיים: דחפו אצבע לעומק של 2 עד 3 ס״מ, אם האדמה יבשה, הגיע זמן השקיה. בחורף, בדקו פעם בשבוע.
סימנים לעודף מים: עלים מצהיבים, רכים ושמוטים, כתמים חומים בשוליים, ריח רע מהמצע, ועובש על פני האדמה. אם אתם רואים את אלה, הפסיקו להשקיי מיד, הוציאו את הצמח מהעציץ, גזרו שורשים רקובים והעבירו למצע חדש ומנוקז היטב. סימנים לחוסר מים: עלים נבולים, יבשים בקצוות, צניחת הגבעולים, והאדמה מתרחקת מדפנות העציץ.
הדרך הבטוחה ביותר: השתמשו במד לחות קרקע זול. הכניסו אותו לעומק 5 עד 7 ס״מ, אם הקריאה היא 3 ומטה (בסולם 1 עד 10), השקו. אם היא 7 ומעלה, דלגו. בקיץ, שאפו לשמור על רמת לחות 4 עד 6, בחורף 3 עד 5. זכרו: הדבורה המצויצת סובלנית יותר ליובש קל מאשר להשקיית יתר.





