מליסה (Melissa officinalis) היא צמח עמיד יחסית, אך אינה חסינה מפני מזיקים ומחלות. המזיקים הנפוצים ביותר בישראל הם כנימות, אקריות (קרדית עכביש), זבוב לבן וכנימות קמחיות. המחלות השכיחות כוללות ריקבון שורשים (בעיקר עקב השקיית יתר) וטחב אבקתי. זיהוי מוקדם הוא המפתח לטיפול יעיל.
כנימות: תוקפות עלים צעירים ונצרים, גורמות לעיוות ולהדבקה בווירוסים. טיפול: ריסוס בתערובת של מים וסבון נוזלי עדין (1 כפית לליטר) כל 3 עד 4 ימים, או שימוש בשמן נים (5 מ"ל לליטר). אקריות: מופיעות בקיץ יבש כקורים דקים וכתמים צהבהבים. טיפול: הגברת לחות סביב הצמח, ריסוס במים או בשמן נים. זבוב לבן: גורם לעלים מצהיבים ודביקים. טיפול: מלכודות צהובות דביקות וריסוס בחומר אורגני על בסיס פירתרום.
מחלות פטרייתיות: טחב אבקתי מופיע כציפוי לבן על עלים בתנאי לחות גבוהה וזרימת אוויר ירודה. טיפול: הסרת עלים נגועים, ריסוס בתמיסת סודה לשתייה (1 כפית לליטר מים) או חלב (1:9 עם מים) פעם בשבוע. ריקבון שורשים נגרם מפטריות בקרקע רטובה. מניעה: השקיה מתונה, אדמה מנוקזת היטב, והרחקת הצמח מעודף מים. במקרה של ריקבון חמור, הוצאת הצמח, גיזום שורשים רקובים ושתילה מחדש במצע יבש.
מניעה אורגנית: שמירה על מרווח בין צמחים, אוורור טוב, השקיה בבוקר (לא על העלים), וחיזוק הצמח בדשן מאוזן (דשן אורגני נוזלי פעם בחודש בעונת הגידול). גידול צמחים דוחי מזיקים כמו ציפורני חתול או בזיליקום בקרבת מליסה מסייע בהרחקת כנימות. הימנעו משימוש בחומרי הדברה כימיים העלולים לפגוע בחרקים מועילים כמו דבורים.
