סיבה שנייה היא מחסור באור. המליסה זקוקה להרבה אור שמש ישיר במשך 6 עד 8 שעות ביום. אם היא נמצאת במקום מוצל מדי, העלים יצהיבו ויאבדו מהארומה. פתרון: העבר את העציץ למקום שטוף שמש, אך היזהר משמש צהריים חזקה במיוחד (יולי-אוגוסט) שעלולה לגרום לכוויות, במקרה כזה, העבר לצל חלקי אחר הצהריים. לעומת זאת, חוסר השקיה (יובש ממושך) יגרום לעלים תחתונים להצהיב ולהתקמט. השקה בתדירות של פעם ביומיים-שלושה בקיץ, ובחורף פעם בשבוע, תלוי במזג האוויר.
סיבה שלישית היא מחסור בחנקן. המליסה היא צמח נמרץ הזקוק לדישון קבוע בעונת הגידול (מרץ-אוקטובר). עלים צהובים עם ורידים ירוקים מעידים על חוסר חנקן. פתרון: דשן פעם בשבועיים בדשן נוזלי מאוזן (20 עד 20 עד 20) מדולל לחצי מהמינון המומלץ, או דשן אורגני כמו קומפוסט נוזלי או תה קומפוסט. הימנע מדישון יתר, שגם הוא עלול לגרום להצהבה ולכוויות שורשים.
סיבה רביעית היא מזיקים או מחלות. כנימות, קרדית עכביש או זבובים לבנים עלולים לגרום לעלים להצהיב ולהתעוות. בדוק את צדם התחתון של העלים. פתרון אורגני: שטוף את העלים בזרם מים חזק, או רסס בתערובת של מים עם סבון כלים עדין (כפית לליטר) ושמן נים. במקרה של מחלות פטרייתיות (כתמים צהובים עם גבול חום), הסר עלים נגועים וודא אוורור טוב בין העלים. אל תשקה על העלים, השקה ישירות לאדמה.
