הזיניה (Zinnia elegans) היא פרח קיץ עמיד יחסית, אבל טעויות השקיה הן האויב הגדול ביותר שלה. כדי להבדיל בין עודף מים לחוסר מים, נתחיל בעלים: בעודף מים העלים נראים רפויים, צהובים ולעיתים מפתחים כתמים חומים רטובים (ריקבון). בחוסר מים העלים נובלים, מתקמטים וקצותיהם מתייבשים, אך הם נשארים ירוקים (לפחות בהתחלה).
גם המצע מספר סיפור: בחוסר מים האדמה יבשה לגמרי עד עומק 5 עד 7 ס"מ, ולעיתים אף נסדקת. בעודף מים האדמה לחה כל הזמן, עלולה להרגיש דביקה, ולעיתים יש ריח חמוץ או עובש לבן על פני השטח. אם יש ספק, חפרו בעדינות ליד השורשים: שורשים בריאים הם לבנים-צהבהבים ומוצקים; בעודף מים הם חומים, רזים ובעלי ריח רע.
מה עושים? אם אתם מזהים חוסר מים, השקו מיד השקיה עמוקה, עד שהמים חודרים לעומק 20 ס"מ, וחזרו על ההשקיה כל 2 עד 3 ימים (בקיץ) או לפי ייבוש פני הקרקע. אם מדובר בעודף מים, הפסיקו להשקות מיד, העבירו את הצמח לעציץ עם ניקוז טוב יותר או שפרו את ניקוז הקרקע, הסירו עלים פגומים, ותנו לאדמה להתייבש לחלוטין לפני ההשקיה הבאה. במקרים קשים, גזמו שורשים רקובים ושתלו מחדש במצע יבש.
זכרו: הזיניה שונאת רגליים רטובות. השקו רק כשהאדמה יבשה במגע בגובה 2 עד 3 ס"מ, והשתדלו להשקות בבסיס הצמח (לא על העלים) כדי למנוע מחלות פטרייתיות. בקיץ הישראלי, השקיה בבוקר עדיפה על פני ערב, כך העלים מספיקים להתייבש לפני הלילה.
