כשאתה מבחין בעלים נבולים או מצהיבים ביסמין הצהוב שלך, השאלה הראשונה שעולה היא: האם השקיתי יותר מדי או פחות מדי? ההבדל בין השניים מתחיל במגע. במחסור במים, העלים יהיו יבשים, פריכים ומעט מסולסלים כלפי מטה, והם ייראו כאילו הם 'מתקמטים'. לעומת זאת, בעודף השקיה העלים יהיו רכים, צנוחים ועשויים להיראות ספוגיים, לעתים עם כתמים חומים רטובים שמעידים על ריקבון.
הבדל מכריע נוסף נמצא במצע ובשורשים. במחסור במים, האדמה תהיה יבשה עד עומק של 2 עד 3 ס״מ לפחות, והעציץ ירגיש קל כשאתה מרים אותו. בעודף השקיה, האדמה תהיה רטובה ודביקה, לעתים עם ריח חמוץ או עובש. אם תחשוף בעדינות שורשים, תראה שבמחסור הם חומים ויבשים, ואילו בעודף הם רזים, שחורים ורכים, סימן לריקבון שורשים.
כדי להציל צמח שסובל מעודף השקיה, הפסק מיד להשקות ואפשר לאדמה להתייבש לחלוטין. אם הריקבון חמור, הוצא את הצמח מהעציץ, גזור שורשים רקובים בעזרת מספריים מחוטאים, שתל מחדש במצע נקי ומנוקז היטב (רצוי עם פרלייט), והשקה רק לאחר שבוע. השקה בזהירות רבה, ורק כשהמצע יבש בעומק 3 עד 4 ס״מ. הימנע מהשקיית יתר בעתיד בעיקר בחורף.
כדי להחיות צמח מיובש, טבול את העציץ בקערת מים פושרים למשך 30 עד 40 דקות, עד שהאדמה סופגת מים מלמטה. לאחר מכן, הנח את הצמח במקום מוצל למחצה למשך יומיים-שלושה, ורסס את העלים במים פושרים מדי בוקר. לאחר שהצמח מתאושש, חזור לשגרת השקיה סדירה: בקיץ אחת ל-3 עד 4 ימים, בחורף אחת ל-10 עד 14 ימים, תלוי בלחות ובמצע.
