הסיבה השכיחה ביותר היא לחות אוויר נמוכה מדי: חמציץ נטוי אוהב לחות יחסית של 40%–60%, אך בבית ישרור לרוב 20%–30%. כדי לפתור, רססו את העלים במים פושרים (ללא כלור – הניחו למים לעמוד 24 שעות) פעם ביום בבוקר, או הניחו מגש מים עם חלוקי נחל ליד העציץ. אל תרססו בשמש ישירה כדי למנוע כוויות. חלופה: הציבו מכשיר אדים בקרבת הצמח.
סיבה נוספת היא המלחת מצע ודישון יתר: דשן כימי עודף מצטבר וממיס את קצות השורשים, מה שמוביל לקצוות שחורים. אם דישנתם בתדירות גבוהה מידי שבועיים בחורף, הפסיקו לאלתר והשקו במים נקיים ל'שטיפה' – שפכו מים פי שלושה מנפח העציץ ותנו להם לנקז. בעתיד, דשנו רק אחת לחודש בדשן נוזלי מאוזן (20-20-20) בחצי ריכוז המומלץ, ורק בעונת הגידול (אוקטובר–מרץ).
גם מים קשים (עשירים בסידן ומגנזיום) או מים עם כלור עלולים לגרום לנזק דומה. השתמשו במי גשם, מים מורתחים שהתקררו, או מים שעברו סינון (פילטר פחם). השקיה לא עקבית – ייבוש מוחלט של המצע ואז הצפה – גם היא גורמת לקצוות להישרף. השקו כשהשכבה העליונה (2 ס"מ) יבשה למגע, בערך פעם ב-3–5 ימים בחורף, תלוי בעציץ ובתנאי הבית.