המצע חייב להיות מנוקז היטב. השתמש בתערובת של 60% טוף גרוס דק (או פרלייט) ו-40% קומפוסט או כבול. הימנע מאדמת גינה כבדה, היא תגרום לריקבון הבצלים. החמציץ הנטוי אינו בררן במיוחד, אך ניקוז מצוין הוא קריטי. הוסף שכבת חצץ בתחתית העציץ לשיפור הניקוז.
השקיה: השקה רק כשהשכבה העליונה של המצע יבשה. בחורף (עונת הגידול העיקרית), אחת ל-4 עד 7 ימים, תלוי במזג האוויר. בקיץ, כשהצמח בתרדמה, יש להפסיק כמעט לגמרי את ההשקיה, רק להרטיב קלות פעם בשבועיים כדי שהבצלים לא יתייבשו לגמרי. דישון: מדשן נוזלי מאוזן (20 עד 20 עד 20) אחת לשבועיים בעונת הגידול (נובמבר-אפריל). דלל לחצי מהריכוז המומלץ.
במרפסת ישראלית, החמציץ הנטוי משגשג בשמש מלאה עד חצי צל. אם המרפסת פונה דרומה או מערבה, הוא יפרח בשפע. במרפסת מוצלת, הפרחים יהיו דלילים. זנים מתאימים למרפסת: הזן הנפוץ 'Oxalis pes-caprae' (הצהוב), הוא עמיד וקל. קיימים גם זנים בעלי פרחים ורודים או לבנים, אך הם נדירים יותר. שים לב: הצמח רעיל לכלבים וחתולים, הרחק מהישג ידם.
