התסמין הראשון והברור ביותר להצפה (עודף מים) הוא הופעת כתמים חומים-ירקרקים דמויי רטיבות על פני העלה הצף, לרוב במרכזו. העלה נראה שקוע מעט, כאילו הוא 'טובע' במים, וקצוותיו עלולים להתכרבל כלפי מטה. בנוסף, פטוטרת העלה (הגבעול התת-ימי) מתרככת והופכת לגמישה יתר על המידה, סימן לריקבון רך. אם תוציאו את הצמח מהמים, תגלו שורשים שחורים, רזים ומריחים רע, סימן לריקבון שורשים.
לעומת זאת, חוסר מים מתבטא בעלים צפים שנראים יבשים ושבירים, עם קמטים עדינים לאורך פני העלה. העלה עלול להיות מוגבה מעל פני המים, קצוותיו מתכרבלים כלפי מעלה והצבע הופך לירוק חיוור או צהבהב. הפטוטרת נעשית נוקשה ושבירה, והשורשים ייראו יבשים, דקים וצבען חום-אפרפר. במצב קיצוני, העלה עלול להתייבש לגמרי ולהתקמט כמו נייר.
כדי להציל צמח מושקה-יתר, יש להוציאו מיד מהבריכה או האגן, לחתוך את כל השורשים הרקובים (השחורים) עד לרקמה בריאה, ולהשרות את השורשים הנותרים בתמיסת קוטל פטריות אורגני (לפי הוראות היצרן). לאחר מכן, שתלו מחדש במצע טרי ואוורירי, והקפידו להשאיר את העלים מעל פני המים, אל תטבלו אותם. השקו במשורה למשך שבועיים, ורק כשיראו סימני החלמה (עלים חדשים) החזירו למים עמוקים.
להחייאת צמח מיובש, מלאו את הבריכה או האגן במים פושרים (20 עד 25°C) עד שגובה המים יגיע לחצי גובה העלים. הוסיפו דשן נוזלי מאוזן (NPK 10 עד 10 עד 10) בחצי מהמינון המומלץ, והמתינו 48 שעות. אם העלים מתחילים להתיישר ולחזור לצבע ירוק כהה, העלו את מפלס המים בהדרגה מדי יום. גיזום עלים מתים בשלב זה רק יזרז התאוששות, אך השאירו לפחות 2 עלים בריאים להמשך הפוטוסינתזה.
