התחילו בבדיקת המצע: תקעו אצבע לעומק של 5-7 ס"מ. אם האדמה יבשה לגמרי, כנראה הצמח צמא – השקו מיד עד שנגר מים מתחתית העציץ, וחזרו על ההשקיה כל יומיים-שלושה בימים חמים. לעומת זאת, אם המצע רטוב ודחוס, והמים עומדים בצלוחית, כנראה שהשורשים נרקבים. במקרה כזה, הפסיקו מיד להשקות, הוציאו את הצמח מהעציץ, גזמו שורשים שחורים ורכים, ושתלו מחדש במצע אוורירי ומנקז היטב (תערובת של כבול, פרליט וקומפוסט).
בדקו גם את העלים: בעלים צמאים תראו קמטים וצניחת עלים תחתונים, ואילו בעלים של צמח שרוי בריקבון תראו כתמים חומים-שחורים, רכות כללית וריח חמצמץ מהמצע. אם אין סימני ריקבון, ייתכן שהבעיה היא מחסור באור או טמפרטורה קיצונית – ויקטוריה אוהבת אור עקיף חזק (רצוי 6-8 שעות ביום) וטמפרטורות 18-24 מעלות. בישראל, הרחיקו מאור שמש ישיר בצהריים ומטיוטות קרות בחורף.
בכל מקרה, אל תוסיפו דשן בזמן נבילה – הצמח חלש ועלול להישרף. אחרי שהשקיה או החלפת המצע מסתדרות, המתינו שבועיים לפני דישון קל (דשן נוזלי מאוזן, חצי מהמינון המומלץ). זכרו: ויקטוריה רגישה לשינויים, אז המנעו מתזוזה מיותרת של העציץ בזמן ההתאוששות. אם אחרי שבוע אין שיפור, ייתכן שהצמח סובל ממחלה פטרייתית – במקרה כזה פנו למומחה עם תמונות.