הצהבת עלים באמנון ותמר (Viola × wittrockiana) היא תופעה נפוצה בחורף הישראלי, ונגרמת לרוב מאחת משלוש סיבות עיקריות: השקיה לא נכונה, מחסור באור או חנקן. האבחון המדויק הוא המפתח לפתרון. חשוב לזכור: אמנון ותמר הוא צמח עונתי חד-שנתי, אך בטיפול נכון הוא יכול לפרוח לאורך כל החורף והאביב.
סיבה ראשונה, עודף השקיה: אם העלים התחתונים מצהיבים והצמח נראה רפוי, כנראה שאתה משקה יותר מדי. האדמה צריכה להיות לחה אך לא רטובה. בחורף, די בהשקיה פעם ב-3 עד 4 ימים, ובתקופות גשומות יש להפסיק לחלוטין. וודא שהעציץ מנקז היטב, מים עומדים גורמים לריקבון שורשים ולהצהבה. במקרה כזה, הפסק מיד השקיה ואפשר לאדמה להתייבש. אם הנזק חמור, הוצא את הצמח מהעציץ, גזום שורשים רקובים והעבר למצע חדש ומנוקז.
סיבה שנייה, חוסר מים: אם העלים העליונים מצהיבים ונובלים, והאדמה יבשה למגע, הצמח סובל מיובש. אמנון ותמר זקוק ללחות עקבית, במיוחד בימים שטופי שמש. השקה מיד עד שהמים יוצאים מתחתית העציץ, וחזור להשקות כשהשכבה העליונה של האדמה מתייבשת. בגינה, כדאי לחבוט סביב הצמח כדי לשמור על הלחות.
סיבה שלישית, מחסור בחנקן או באור: עלים צהובים אחידים בכל הצמח, לצד צימוח איטי, מעידים על חוסר בחנקן. דשן מאוזן (20 עד 20 עד 20) פעם בשבועיים יפתור זאת. אם ההצהבה מלווה בעלים קטנים וצמח מוארך, הצמח זקוק ליותר אור. אמנון ותמר אוהב שמש מלאה בחורף (4 עד 6 שעות ביום), אך בקיץ יש להימנע משמש ישירה. העבר את העציץ למקום מואר יותר או גזום צמחים מסביב החוסמים אור.
