כובע הנזיר (Aconitum napellus) הוא צמח רעיל ורגיש במיוחד להשקיה. בישראל, בעונות המעבר ובחורף, קל לטעות ולהשקות יותר מדי, בעוד שבקיץ החם הצמח עלול לסבול מיובש. ההבדל העיקרי בין שני המצבים מתחיל בעלים: בעודף מים העלים התחתונים מצהיבים ונובלים, ואילו בחוסר מים העלים צונחים ומאבדים את המוצקות שלהם כבר בשעות הבוקר המאוחרות.
בחנו את המצע: אם הוא רטוב ודביק לעומק של 5 עד 7 ס"מ, כנראה שמדובר בעודף השקיה. במקרה כזה, הריח מהמצע עלול להיות מעופש והשורשים ייראו חומים ורכים. לעומת זאת, במחסור מים המצע יהיה יבש ומתפורר, והשורשים ייראו יבשים ושבירים. כובע הנזיר זקוק למצע לח תמיד, אך לא רטוב, בדקו תמיד עם האצבע לפני השקיה.
כדי להציל צמח מושקה יתר: הפסיקו מיד להשקות, הוציאו את הצמח מהעציץ, גזמו את כל השורשים הרקובים (החומים והרזים), ושתלו אותו מחדש במצע מנוקז היטב. אפשר להוסיף פחם פעיל כתוש למצע כדי למנוע ריקבון נוסף. השקיה הבאה תהיה רק אחרי שהמצע התייבש לחלוטין בשכבה העליונה. להחייאת צמח מיובש: השקו בהדרגה, תחילה רססו את העלים במים, ולאחר שעה השקו את המצע בשפע, אך וודאו שהמים לא עומדים בצלוחית.
זכרו: כובע הנזיר רעיל ביותר לבני אדם וחיות מחמד. לעולם אל תגעו בשורשים או בעלים ללא כפפות, ושטפו היטב כל כלי שבא במגע עם הצמח. אם יש ספק, העדיפו תת-השקיה על פני השקיית יתר, הצמח סובל יותר מרקבון שורשים מאשר מיובש חולף.
