סיבה שנייה שכיחה היא חוסר מים, במיוחד בקיץ הישראלי הלוהט. כשהמלאכית מיובשת, עליה מתקמטים ומצהיבים מהקצוות פנימה. בניגוד לעודף מים, העלים נראים יבשים ושבירים. במקרה זה, השקו את הצמח לעומק, עד שהמים יוצאים מתחתית העציץ, וחזרו להשקות רק כשהמצע יבש לגמרי (בין 5 עד 7 ימים בקיץ, פעם בשבועיים-שלושה בחורף).
סיבה שלישית: מחסור באור. המלאכית זקוקה לשמש מלאה לפחות 6 שעות ביום כדי לשמור על צבעה הירוק העז. כשהיא בצל, העלים מאבדים את הפיגמנט ומצהיבים. העבירו את הצמח למקום שטוף שמש, אך הימנעו מחשיפה פתאומית לקיץ, התאקלמו בהדרגה במשך שבוע כדי למנוע כוויות.
סיבה נדירה יותר היא עודף דישון חנקני. המלאכית אינה זקוקה להרבה דשן; דישון יתר גורם לעלים להצהיב ולנשור. דשנו רק פעם בחודש בעונת הגידול (אביב-סתיו) בדשן סוקולנטים מדולל לחצי מנה. בחורף, אין צורך בדישון כלל. אם הצמח סובל מעודף דשן, שטפו את האדמה במים נקיים למשך מספר דקות כדי להמיס את המלחים.
