שושן צחור (Lilium candidum) הוא גאופיט עדין הרגיש מאוד למשטר ההשקיה. ההבדל הראשון בין עודף מים לחוסר מים מתבטא במרקם העלים: בעודף מים העלים יהיו רכים, צהובים ולעיתים עם כתמים חומים מימיים; בחוסר מים העלים ייראו קמוטים, יבשים בקצוות, צבעם ירוק אפרפר והם יהיו שבירים למגע.
בדקו את המצע: אם הוא רטוב ודחוס, ונראית עובשת לבנה או ירוקה על פני השטח, כנראה סבלתם מעודף השקיה. לעומת זאת, אם המצע יבש לחלוטין לעומק של 5 עד 7 ס"מ (אצבע בתוך האדמה), והבצלים נראים מצומקים, הצמח סובל מחוסר מים. בישראל, בקיץ יש להשקות פעם ב-5 עד 7 ימים, ובחורף פעם ב-10 עד 14 ימים, תלוי בסוג הקרקע.
כדי להציל צמח מושקה-יתר: הפסיקו מיד להשקות, הוציאו את הבצל בעדינות, חתכו שורשים רקובים (חומים ורכים), פזרו אבקת פטריות אורגנית (כמו קינמון או סולפט נחושת, קראו הוראות התווית), ושתלו מחדש במצע מנוקז היטב. השקיה הבאה רק אחרי שהמצע התייבש. להחיית צמח מיובש: השקו בהדרגה, תחילה רססו עלים במים פושרים, אחר כך השקו את המצע בכמות קטנה, וחזרו על כך כל יומיים עד שהעלים מתרעננים.
זכרו: שושן צחור מעדיף בצורת קלה על פני רוויה. תמיד השקו רק כשהמצע יבש למגע, והימנעו מלהרטיב את העלים והפרחים כדי למנוע ריקבון ומחלות פטרייתיות. בגלל רגישות הבצל לריקבון, השקיית יתר היא הגורם המרכזי למוות של הצמח בישראל.
