סיבה שנייה היא המלחת מצע ודישון יתר. שושן צחור רגיש למלחים. אם אתם משקים במי ברז קשים (עתירי סידן ומגנזיום) או מדשנים יותר מפעם בשבועיים בעונת הגידול (אביב–קיץ), המלחים מצטברים וגורמים לכוויות בקצוות. השקיה אחת לחודש במים מזוקקים או מי גשמים תדלל את המלחים. דשן נוזלי מאוזן (20-20-20) בדילול חצי מנה כל שבועיים בלבד. אם כבר יש הצטברות, השקו את העציץ בכמות גדולה של מים מזוקקים עד שנוזל יוצא מתחתית העציץ (שטיפת מלחים), וחזרו על הפעולה כעבור שעה.
סיבה שלישית היא מים קשים המכילים כלור. כלור ופלואוריד במי ברז רעילים לשושן. קצוות העלים משחירים תוך ימים מרגע ההשקיה. הפתרון: השאירו מי ברז בכלי פתוח למשך 24 שעות לפני ההשקיה (כדי שהכלור יתנדף), או השתמשו במים מסוננים/מזוקקים. השקיה במי גשמים היא אידיאלית. אם אתם משקים במי ברז ישירות, החליפו מיד למים מסוננים ותראו שיפור תוך שבועיים.
סיבה רביעית היא חוסר עקביות בהשקיה. שושן צחור זקוק לאדמה לחה אך לא רטובה. השקיה לא סדירה – ייבוש מוחלט ואז הצפה – גורמת לקצוות עלים להתייבש ולהשחיר. בדקו את האדמה בעומק 3 ס״מ; השקו רק כשהיא יבשה למגע. בקיץ בישראל, השקו אחת ל-3–4 ימים, בחורף אחת ל-7–10 ימים. שמרו על לוח זמנים קבוע. הוסיפו שכבה דקה של חיפוי (חצץ דק או קליפות אורן) כדי לשמור על לחות אחידה.