סיבה ראשונה – לחות אוויר נמוכה. האברש אוהב לחות גבוהה, ובבית הישראלי היבש (במיוחד בחורף עם תנורי חימום) הקצוות מתייבשים. הפתרון: רססי מים מזוקקים על העלים מדי בוקר, או הניחי מגש עם חלוקי נחל רטובים מתחת לעציץ. הימנעי מריסוס בשמש ישירה – זה עלול לחרוך.
סיבה שנייה – מים קשים וכלור. מי ברז בישראל עשירים בסידן, מגנזיום וכלור, והאברש רגיש מאוד להמלחת המצע. הצטברות מלחים גורמת לקצוות להשחיר. פתרון: השקי במים מזוקקים, מי גשמים או מי ברז שעברו סינון (או שהושארו בכלי פתוח 24 שעות לאידוי כלור). אחת לחודש שטפי את המצע בהשקיית יתר עם מים מזוקקים כדי לשטוף מלחים.
סיבה שלישית – דישון יתר. אברש הוא צמח חובב קרקע חומצית ודל חנקן. דישון בדשן רגיל לרוב הצמחים (עשיר בחנקן) שורף את השורשים וגורם להשחרת קצוות. פתרון: השתמשי בדשן ייעודי לצמחים חובבי חומצה (אזליה, רודודנדרון) בחצי מהריכוז המומלץ, ורק מאביב עד תחילת סתיו. בחורף – אין דישון. אם כבר דישנת יתר, שטפי את המצע במים מזוקקים והפסיקי לדשן לחודשיים.