עודף דשן חנקני (כמו דשן דשא או זבל טרי) מעודד עלווה רעננה על חשבון פריחה. הפסק דישון חנקני מסוף הקיץ ועד לאחר החנטה (אפריל-מאי). השתמש בדשן עשיר באשלגן וזרחן (למשל דשן 0-20-20 או דשן פרי הדר מאוזן) בתחילת הסתיו (ספטמבר-אוקטובר) כדי לעודד התפתחות ניצני פרי. גיזום שגוי – גיזום כבד בסוף החורף מסיר ענפים נושאי פרחים. גזום רק ענפים מתים, פגועים או חוצים, ורצוי מיד אחרי קטיף הפרי (ינואר-פברואר).
פרחים רבים ללא חנטה מעידים על בעיית האבקה או תנאי מזג אוויר קיצוניים. בימי פריחה (מרץ-אפריל) הימנע מריסוסים, ושמור על השקיה סדירה אך לא מוגזמת – עודף מים גורם לנשירת פרחים. בארץ, גלי חום או גשמים חזקים בזמן הפריחה פוגעים בהאבקה. אם מזג האוויר סוער, כסה את העץ זמנית ברשת צל 30% או רסס במים עדינים להגברת לחות. דילול ידני של פרחים עודפים (להשאיר 1-2 פרחים לאשכול) יכול לשפר את איכות הפרי.
אם העץ צעיר מדי (מתחת לגיל 3-4), התאזר בסבלנות – עצי תפוז מתחילים להניב רק לאחר שהתבססו. זנים מסוימים כמו תפוז 'שמיר' או 'ולנסיה' דורשים האבקה צולבת; שתול לידם זן מאביק כמו תפוז 'טבורי' או לימון. לבסוף, בדוק אם העץ סובל ממחסור במיקרו-אלמנטים (ברזל, אבץ, מנגן) – עלים מצהיבים בין העורקים מעידים על כלורוזיס; רסס קלט ברזל (חלדון) באביב. זכור: הדרים רגישים לרעילות מלח – השקה במים מותפלים או שטוף קרקע מדי חודש.