בחרו מיקום מוגן מרוחות חזקות, עם שמש מלאה (לפחות 6 שעות ביום). האנונה רגישה לקור, באזורים כמו עמק החולה או הרי ירושלים, שתלו בחממה או בעציץ שניתן להכניס הביתה בחורף. האדמה חייבת להיות מנוקזת היטב; תערובת של טוף, קומפוסט וכבול ביחס 2:1:1 תתאים לעציץ. באדמת גינה כבדה, שפרו ניקוז על ידי חפירת בור רחב ומילוי בתערובת דומה.
השקיה סדירה אבל מבוקרת: בקיץ ישראלי חם, השקו 2 עד 3 פעמים בשבוע, כל פעם עד שהמים מחלחלים לעומק 40 עד 50 ס"מ. בחורף צמצמו לפעם בשבוע או אפילו פחות, תלוי בגשמים. המפתח הוא לא לתת לשורשים לעמוד במים, עודף השקיה יגרום להצהבת עלים וריקבון שורשים. בדקו לחות קרקע באצבע: אם האדמה יבשה בעומק 5 ס"מ, הגיע זמן השקיה.
דשן את האנונה מדור אפריל עד אוקטובר: כל 3 עד 4 שבועות דשן מאוזן NPK 10 עד 10 עד 10 או דשן אורגני כמו קומפוסט מעורב עם דשן הדרים. הפסיקו לדשן בחורף כדי לאפשר מנוחה. גיזום מינימלי, הסירו ענפים יבשים, חולים או מצטלבים. העץ מניב פרי על ענפים חדשים, לכן גיזום עידון בתחילת האביב (מרץ) יכול לעודד צמיחה ופרי.
מזיקים נפוצים: כנימות, קמחית וקרדית, טפלו בשמן נים או בסבון רך (קראו הוראות תווית). מחלות פטרייתיות (כתם עלים, ריקבון פרי) נמנעות על ידי אוורור טוב והימנעות מהרטבת העלים. בחורף, הגנו על העץ מפני קור עז על ידי כיסוי בבד יוטה או העברת העציץ למקום מוגן. האנונה מתחילה להניב פרי בדרך כלל בשנה השלישית, עם פרי מבשיל באוגוסט-אוקטובר.
