הצהבת עלים באאוניום ארבוריאום היא תמרור אזהרה שדורש תשומת לב מיידית. הסיבה השכיחה ביותר בישראל היא השקיית יתר: כשהמצע נשאר רטוב לאורך זמן, השורשים נחנקים ומתחילים להירקב, והעלים התחתונים מצהיבים והופכים רכים. לעומת זאת, חוסר מים מתבטא בעלים מצומקים ומקומטים שצבעם דוהה מלמטה למעלה, ההבדל העיקרי הוא במרקם: רטוב ורך לעומת יבש ושביר.
סיבה נפוצה שנייה היא חשיפה לא מספקת לאור. אאוניום זקוק לאור שמש ישיר בבוקר או בצהריים, אך בישראל קיץ חזק מדי עלול לשרוף את העלים. אם הצמח נמצא בצל מלא או אור חלש, העלים יאבדו את הגוון האדמדם ויצהיבו. גם דישון יתר בחנקן עלול לגרום לצמיחה רכה והצהבה, האאוניום אינו זקוק להרבה דשן, ובמיוחד לא בתקופת הרדומה הקיצית.
כדי לטפל, ראשית בדוק את ניקוז העציץ: חובה שיהיו חורי ניקוז ושכבת ניקוז בתחתית. אם האדמה רטובה מדי, הפסק מיד להשקות ואפשר למצע להתייבש לחלוטין. במקרה של ריקבון שורשים, הוצא את הצמח מהעציץ, גזור שורשים רקובים, פזר קינמון (חומר חיטוי טבעי) על החתכים ושתל מחדש במצע ייעודי לקקטוסים. אם הבעיה היא חוסר מים, השקה בהשריה יסודית ורוקן את צלוחית הניקוז.
אם הבעיה היא אור, העבר את העציץ בהדרגה למקום מואר יותר, חלון דרומי או מערבי עם הצללה קלה בצהריים. הימנע משינוי פתאומי שעלול לשרוף את העלים. לגבי דישון: דשן מאוזן (לדוגמה 10 עד 10 עד 10) פעם בחודש באביב ובסתיו בלבד, בדילול חצי מכמות המומלצת. זכור: האאוניום רדום בקיץ החם, אל תדשן ואל תשקה כמעט בתקופה זו.
