האויב מספר אחת של אכינופסיס הוא ריקבון שורשים וגזע, שנגרם מהשקיית יתר ומצע כבד. בישראל, בעיקר בחורף גשום או בקיץ לח, עודף מים מוביל להתפתחות פטריות מהסוג Fusarium ו-Phytophthora. הסימנים: רקמה רכה, כתמים חומים-שחורים וריח רע. הטיפול: הפסקת השקיה מידית, הוצאת הצמח מהעציץ, גיזום כל חלק רקוב עד לרקמה בריאה, טיפול בקוטל פטריות על בסיס נחושת (לפי הוראות התווית) ושתילה מחדש במצע ייעודי לקקטוסים עם ניקוז מצוין.
מזיק נפוץ נוסף הוא קמחית (Mealybug), חרקים לבנים צמריריים שמתחבאים בצירי הקוצים ובשקעים שבין הצלעות. הם מוצצים מוהל ומפרישים טל דבש שעליו מתפתחת פטריית פיח שחורה. טיפול אורגני: נגבו אותם בעזרת צמר גפן טבול באלכוהול 70%, או רססו בתערובת של מים עם סבון עדין (1 כפית סבון נוזלי לליטר מים) פעם בשבוע למשך 3 עד 4 פעמים. במקרה של התפשטות גדולה, השתמשו בשמן נים (2 מ"ל לליטר מים), הוא יעיל ובטוח.
אקריות (קרדית), בעיקר קרדית אדומה (Tetranychus urticae), תוקפות בתנאי יובש וחום, כמו קיץ ישראלי. הן גורמות לנקודות צהובות זעירות על הגבעול ולרשת דקיקה בין הקוצים. טיפול: הגבירו לחות סביב הצמח על ידי ריסוס מים בערב, או שטפו את הקקטוס במים פושרים. אם ההדבקה חמורה, רססו בתערובת של סבון גננים (1 מ"ל לליטר) או שמן נים (2 מ"ל לליטר), כל 5 עד 7 ימים, 3 פעמים. הימנעו מחומרי הדברה כימיים רחבי טווח הפוגעים באויבים הטבעיים.
גם כנימות עלולות להופיע, בעיקר על ניצני פרחים חדשים. הן ירוקות, שחורות או אפורות, ונצמדות לרקמה הרכה. טיפול אורגני: ריסוס במים חזקים להורדתן, או שימוש בתמיסת סבון עדין (1 כפית סבון נוזלי לליטר מים) כל 3 ימים עד להעלמות. מניעה כוללת: בדיקה שבועית של הצמח, אוורור טוב, השקיה מתונה (בקיץ אחת ל-10 עד 14 ימים, בחורף כל 3 עד 4 שבועות), ושימוש במצע מנוקז היטב. הימנעו מהשארת מים בצלוחית. הרחיקו צמחים נגועים חדשים לפחות שבועיים לפני שילובם באוסף.
