סיבה שנייה היא המלחת מצע ודישון יתר. דשן כימי מצטבר במצע העציץ וגורם לכוויות בשורשים ובקצות העלים. באלינה, שמדושנת קלות, עודף מלח מתבטא מיד בקצוות שחורים. הפסיקו לדשן לחלוטין למשך חודשיים, והשקו במים מסוננים או במי גשם כדי לשטוף מלחים. השקיה במי ברז קשים (עתירי סידן) מחמירה את הבעיה – עדיף להשתמש במים מורתחים ומקוררים או במים מזוקקים.
סיבה שלישית: חוסר עקביות בהשקיה. השקיה בתדירות משתנה – פעם מרובה ופעם מועטה – גורמת ללחץ מים, והאלינה מגיבה בקצוות יבשים. האדמה צריכה להתייבש לגמרי בין השקיה להשקיה, ואז להשרות היטב. בחורף השקו פעם בשבועיים-שלושה, בקיץ פעם בשבוע-עשרה ימים. בדקו את האדמה בעומק 3 ס”מ – רק כשהיא יבשה לגמרי, השקו.
אם הקצוות השחורים רכים או מימיים, ייתכן שמדובר בריקבון מעודף השקיה – אז יש לחתוך מיד את החלקים הרקובים ולשתול מחדש במצע יבש. קצוות יבשים וקשים מעידים על אחת הסיבות שלעיל. גזמו עלים פגועים בסכין נקייה, והתאימו את תנאי הגידול – תוך שבועיים תראו שיפור. זכרו: אלינה סולחת, אבל לא מהר.