האלינה (Cotyledon) היא סוקולנט דרום-אפריקאי שכובש את הגינות והאדניות הישראליות בזכות עליו השעירים דמויי הכפית ופרחיו הפעמוניים האדומים-כתומים. הצמח זקוק להרבה שמש ישירה, לפחות 5 עד 6 שעות ביום, כדי לשמור על צבעו הירוק-כסוף ולעודד פריחה. בחורף, העבר אותו למקום מואר היטב בתוך הבית או לחממה קרה, כי הוא רגיש לקרה מתחת ל-5 מעלות צלזיוס.
ההשקיה היא המפתח להצלחה: השקה רק כשהמצע יבש לחלוטין, בערך פעם בשבוע בקיץ ופעם בשבועיים-שלושה בחורף. השתמש במי גשם או מים שעמדו 24 שעות כדי למנוע כתמי סיד על העלים. הימנע מהרטבת העלים, השקה ישירות על האדמה. בחודשי יולי-אוגוסט, כשהצמח נכנס לתרדמת קיץ קלה, צמצם השקיה לפעם בשבועיים.
אדמה מנוקזת היטב היא חובה: ערבב 2 חלקים אדמת עציץ רגילה עם חלק אחד פרליט וחלק אחד חול גס (לבנייה). הוסף קומץ קומפוסט איכותי באביב. דשן בדשן סוקולנטים נוזלי (20 עד 20 עד 20 מדולל לחצי) פעם בחודש ממרץ עד אוקטובר, והפסק לחלוטין בחורף. שים לב: האלינה רעילה לכלבים וחתולים, הרחק מהישג ידם.
הבעיה הנפוצה בישראל היא ריקבון שורשים מעודף השקיה, שמתבטא בעלים צהובים ורכים. במקרה כזה, הוצא את הצמח, גזור שורשים רקובים והשתל מחדש במצע יבש. אויבים נוספים הם כנימות קמחיות וקרדית עכביש, נגב בעזרת צמר גפן טבול באלכוהול 70% או רסס בתמיסת סבון גננים (לפי הוראות התווית). אל תשתמש בחומרי הדברה כימיים על עלים שעירים.
