אם הקצוות שחורים ויבשים, סימן שהצמח סובל מהמלחת קרקע. מי ברז בישראל עשירים במינרלים (קלציום, מגנזיום, כלור), ובמיוחד באזורים עם מים קשים, ההשקיה החוזרת מצטברת במצע וגורמת לכוויות בקצות העלים. גם דישון יתר – למשל דישון כל שבועיים בחודשי הקיץ – מחמיר את התופעה. הפתרון: שטוף את המצע במים מזוקקים או מי גשמים לפחות פעם בחודש, והקפד להשקות רק כשהמצע יבש בעומק 5-7 ס"מ.
סיבה נפוצה נוספת היא חוסר עקביות בהשקיה. אם אתה משקה מעט מדי ולאחר מכן הרבה, האגבה מגיבה בייבוש קצות העלים. בקיץ הישראלי (מאי-אוקטובר), השקה פעם ב-7-10 ימים, ובחורף (נובמבר-אפריל) פעם ב-3-4 שבועות. השקה תמיד מלמטה או ישירות על המצע, הימנע מהרטבת העלים – טיפות מים על העלים בשמש ישירה עלולות לגרום לכוויות דומות.
אם הקצוות מתייבשים אבל גם נראים אפורים או דהויים, ייתכן שמדובר בלחות אוויר נמוכה מדי, במיוחד בבית מחומם בחורף או בחדר ממוזג בקיץ. פתרון: רסס ערפל מים סביב הצמח (לא על העלים) בבוקר, או הנח מגש חלוקי נחל רטובים מתחת לעציץ. גזם את הקצוות הפגועים רק אם הם יבשים לגמרי – חתוך בזווית עם מספריים נקיים, והשאר רקמה ירוקה בריאה.