אם הקצוות יבשים וצבעם חום בהיר עד שחור, והעלה עצמו ירוק, כנראה הסיבה היא לחות נמוכה (מתחת ל-40%). יוקה דבורה אוהבת אוויר יבש יחסית, אבל בחורף הישראלי, כשהחימום פועל, הלחות צונכת. רססו את העלים במים מזוקקים פעם-פעמיים בשבוע, או הניחו מגש חלוקי נחל עם מים מתחת לעציץ (ללא מגע ישיר עם השורשים).
אם הקצוות שחורים ומעט רטובים, או שנראה משקע לבן על פני המצע, החשד הוא המלחת מצע מדישון יתר או מים קשים. השקיה במי ברז עשירים בכלור ובמלחים מצטברת בקרקע וגורמת לכוויות בקצוות. השקו במים מסוננים או מי גשמים, ושטפו את המצע אחת לחודשיים: השקו בכמות גדולה עד שיוצאים מים מתחתית העציץ, והשליכו את הניגר. הפסיקו לדשן לחלוטין ל-3 חודשים לפחות.
אם הקצוות חומים ויבשים, אבל העלים גם רפויים, הבעיה היא חוסר עקביות בהשקיה – ייבוש מלא לסירוגין עם הצפה. יוקה דבורה זקוקה למצע שיתייבש בין השקיות, אבל לא לגמרי. השקו רק כשהאדמה יבשה בעומק 2-3 ס”מ (בערך פעם ב-7-10 ימים בקיץ, פעם ב-2-3 שבועות בחורף). גזמו קצוות יבשים באלכסון עם מספריים נקיים, 2-3 מ”מ מעל הרקמה הבריאה.