כשאתה תוהה אם המונסטרה שלך סובלת מעודף מים או מחוסר, הסימנים בעלים הם המדד הראשון והחשוב ביותר. בעודף השקיה העלים התחתונים מצהיבים בבת אחת, לפעמים עם כתמים חומים רטובים במרכז, והעלים החדשים יוצאים מעוותים או עם טיפות מים על קצותיהם (גוטציה). לעומת זאת, בחוסר מים העלים הישנים יותר נובלים ומתקמטים, הקצוות משחימים ויבשים, והעלים החדשים קטנים מהרגיל וצנוחים גם אחרי השקיה.
המצע הוא רמז מצוין נוסף. תקע אצבע לעומק של 5-7 ס"מ: אם האדמה רטובה ודביקה, כנראה שהשקית יתר על המידה. ריח חמוץ או עובש על פני השטח מעידים על ריקבון שורשים. בחוסר מים האדמה תהיה יבשה לגמרי, מתנתקת מדפנות העציץ, ואף עלולה להתכווץ ולהותיר רווח בין המצע לעציץ.
בדיקת השורשים היא האבחנה הסופית. הוצא בעדינות את הצמח מהעציץ. שורשים בריאים הם לבנים או בצבע קרם. בעודף השקיה תמצא שורשים חומים, רזים ורכים שנמעכים בלחיצה – זה ריקבון. בחוסר מים השורשים יהיו יבשים ושבירים, אך עדיין בצבע בהיר. אם יש ריקבון, גזור את השורשים הפגועים, טפל בקוטל פטריות לפי הוראות התווית, ושתל מחדש במצע אוורירי. לייבוש קיצוני, השקה בהדרגה – טבילת העציץ בקערת מים פושרים למשך 15 דקות תעזור להחיות את השורשים היבשים.
זכור, מונסטרה אוהבת שהמצע מתייבש בין השקיה. בישראל, בקיץ יש להשקות כל 5-7 ימים, ובחורף כל 10-14 ימים, תלוי בתאורה ובגודל העציץ. תמיד העדף תת-השקיה על פני עודף – קל יותר להחיות צמח מיובש מאשר להציל צמח מרקבון. אם העלים צונחים אבל האדמה לחה, כנראה שהשורשים נפגעו – הפסק מיד השקיה ואפשר למצע להתייבש לחלוטין.