התסמינים אצל חתולים וכלבים מופיעים תוך דקות: ריור מוגבר, גירוד וטפיחות בכפות סביב הפה, קשיי בליעה, נפיחות בשפתיים ובלשון, ולעיתים הקאה או סירוב לאכול. הם חולפים ברוב המקרים תוך 12 עד 24 שעות גם ללא טיפול. סיבוך חמור, נפיחות של הלוע החוסמת את דרכי הנשימה, הוא נדיר מאוד ומצריך בליעה של כמות גדולה. אצל פעוטות התמונה דומה: בכי פתאומי, ריור, אודם ונפיחות קלה בפה, לעיתים בחילה. חשוב לשמור על פרופורציה, ה-ASPCA ומרכזי הרעלים מסווגים את המונסטרה כרעילה ברמה נמוכה, וברוב המוחלט של המקרים אין סכנת חיים.
אם נבלע חלק מהצמח, פעלו כך צעד אחר צעד: ראשית, אל תגרמו להקאה, זה רק מחזיר את הגבישים דרך הוושט. הוציאו ידנית שאריות עלה מהפה, שטפו את חלל הפה במים פושרים, והציעו לחתול או לכלב מעט מים קרים, ולילד מעט חלב או יוגורט, שהסידן והשומן בהם קושרים את הגבישים ומקלים על הצריבה. עקבו אחרי הנשימה בשעה הראשונה. אם מופיעים קשיי נשימה, נפיחות חריפה של הלשון או הגרון, או הקאות חוזרות, גשו מיד לווטרינר או לחדר מיון. לצד זאת אפשר להתקשר למרכז הארצי למידע על רעלים ברמב"ם, 04-7771900, שפועל בכל שעות היממה. צלמו את הצמח כדי לזהותו בוודאות מול הצוות הרפואי.
מניעה עדיפה על טיפול. מכיוון שחתול מטפס יגיע כמעט לכל מדף, המקום הבטוח באמת הוא עציץ תלוי מהתקרה, חדר שדלתו נשארת סגורה, או מיכל טרריום מכוסה לצמח צעיר. גזמו עלים תחתונים שמשתלשלים לגובה הרצפה ומזמינים כרסום, ואספו מיד כל עלה שנשר, כי גם עלה יבש שמונח על הרצפה עדיין מכיל את הגבישים. אם החתול שלכם 'צמחוני' כרוני, הציעו לו חלופה בטוחה שהוא יכול לכרסם בשקט, כמו עשב חתולים (Dactylis או שיבולת שועל שנבטה) בעציץ נמוך, וכך תפנו את הדחף הטבעי שלו הרחק מהמונסטרה.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
