חצב הבר (Drimia maritima) הוא גאופיט מדברי למחצה, שבטבע גדל בתנאי יובש קיצוניים. הבצל הענק שלו אוגר מים ומזון, ולכן הוא רגיש מאוד לריבוי מים. האבחנה בין עודף השקיה לחוסר מים מתחילה בסימנים בעלים: בעודף מים העלים נובלים, מצהיבים ומתרככים מהבסיס כלפי מעלה, ולעיתים מופיעים כתמים חומים רטובים (ריקבון). לעומת זאת, בחוסר מים העלים קמלים, מתקמטים ומתייבשים מהקצוות פנימה, אך נשארים יציבים ולא רטובים.
בדקו גם את המצע: בעודף מים האדמה תהיה דבושה ולחה גם עמוק, לעיתים עם ריח חמוץ או עובש. בחוסר מים המצע יהיה יבש ואבקתי, והבצל ירגיש קל משקל וחסר מוצקות. משיכה עדינה בבצל תגלה שבחוסר מים הבצל נשאר יציב בקרקע, בעוד שבעודף מים השורשים נרקבים והבצל משתחרר בקלות.
אם אתם חושדים בעודף מים, הפסיקו מיד להשקות. הוציאו את הבצל מהעציץ, גזמו שורשים רקובים (כהים ורכים) בעזרת סכין נקייה, והניחו לבצל להתייבש במקום מוצל למשך 3 עד 5 ימים. שתלו מחדש במצע מנוקז היטב (תערובת קקטוסים) ובעציץ עם חורי ניקוז. השקיה הבאה תינתן רק אחרי שבועיים לפחות. בחוסר מים, השקו את הצמח בהדרגה, תחילה השקיה קלה, ולאחר יומיים השקיה מלאה. העלים אמורים להתאושש תוך שבוע.
זכרו: חצב בר נכנס לתרדמת קיץ (יוני-אוגוסט) ולאחר מכן פורח בסתיו ללא עלים. בתקופת התרדמת כמעט ואין צורך במים, השקיה קלה אחת לחודש מספיקה. טעות נפוצה היא להשקות בתדירות גבוהה בקיץ, מה שגורם לריקבון. השתמשו תמיד במד לחות קרקע או בדקו את המצע בעומק 5 ס"מ לפני השקיה.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
