החצב (Drimia maritima) הוא בצל גיאופיט הגדל בר בארץ, ולכן מורגל לתנאי יובש קיצוניים. עונת הגידול שלו מתחילה בסתיו, עם פריחתו המרהיבה, ונמשכת עד האביב, אז העלים מתפתחים. בקיץ, החצב נמצא בתרדמה מוחלטת: אין עלים, רק הבצל הגדול (שקוטרו יכול להגיע ל-15 ס"מ) נח באדמה. ההשקיה חייבת להתאים בדיוק למחזור החיים הזה.
בקיץ (יוני עד אוגוסט), כשהחצב בתרדמה, אין להשקות כלל! הבצל אוגר מים ואינו זקוק ללחות. השקיה בקיץ תגרום לריקבון הבצל. גם בחודש ספטמבר, עד ליציאת עמוד התפרחת (הניצן), השקה רק אם האדמה יבשה מאוד, פעם בשבועיים-שלוש בכמות מועטה (כ-100 מ"ל לעציץ בגודל 20 ליטר). לאחר הופעת הפרחים (אוקטובר-נובמבר), התחל להשקות פעם בשבוע, 200 עד 300 מ"ל, תוך שמירה על ייבוש קל בין השקיות.
בחורף (דצמבר עד פברואר), כשהעלים צומחים, יש להשקות פעם ב-10 עד 14 ימים, כ-300 מ"ל, ורק אם לא ירד גשם משמעותי. באביב (מרץ עד מאי), כשהעלים מתחילים להצהיב ולהתייבש, הפחת בהדרגה: השקה פעם ב-3 שבועות, 100 עד 200 מ"ל, עד להפסקה מוחלטת ביוני. סימן לעודף מים: עלים מצהיבים מבסיס הצמח, ריח רע מהמצע, או בצל רך. סימן לחוסר מים: עלים נבולים וקצות עלים יבשים (אך זה נדיר בחצב).
בדיקת רטיבות המצע פשוטה: תקע אצבע לעומק 5 ס"מ. אם האדמה לחה, דחה את ההשקיה. העדף להשקות בבוקר, על פני המצע (לא על הבצל) ובמים פושרים. החצב רגיש לריקבון שורשים, ודא שהעציץ מנוקז היטב. אם החצב נטוע בגינה, כמעט ואין צורך להשקות כלל, פרט לשנים שחונות במיוחד, אז השקה אחת לחודש בעונת הגידול.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
