הצביה, דקל הסלון הקטן, מעדיפה מצע לח אך לא ספוג מים. בקיץ הישראלי החם (מאי עד אוקטובר), השקה פעם ב-4 עד 6 ימים, תלוי בטמפרטורה ובגודל העציץ. כמות המים צריכה להספיק להרטיב את כל כדור השורש, עד שנוזל מתחיל לצאת מחורי הניקוז. בחורף (נובמבר עד אפריל), כשהיא במנוחה, צמצם להשקיה פעם ב-10 עד 14 ימים, ורק כשהשכבה העליונה של המצע יבשה למגע בעומק 2 עד 3 ס"מ.
הדרך הטובה ביותר לבדוק אם הצביה זקוקה למים היא לחוש את האדמה באצבע. אם האדמה לחה בעומק, דחה את ההשקיה. סימני עודף מים: עלים מצהיבים, כתמים חומים בקצוות העלים, ריח רקב מהמצע, או נשירת עלים תחתונים. במקרה כזה, הפסק השקיה מיד ואפשר למצע להתייבש לחלוטין לפני השקיה נוספת. סימני חוסר מים: עלים שמוטים, קצוות עלים יבשים ופריכים, וצבע ירוק עמום.
בקיץ, ייתכן שתצטרך להשקות בתדירות גבוהה יותר אם הצביה נמצאת במקום מואר או קרוב לחלון דרומי. בחורף, היזהר מעודף מים, זה הגורם הנפוץ ביותר למות הצביה. השקה תמיד במים פושרים (לא קרים ישר מהברז) ורצוי מסוננים או מים שעמדו 24 שעות, כדי למנוע הצטברות כלור ומלחים.
הצביה סובלת יחסית להתייבשות קלה, אך לא עומדת בריבוי מים. לכן, עדיף להשקות פחות מאשר יותר. אם אתה מגדל אותה בעציץ ללא ניקוז, הקפד לרוקן את הצלוחית מרבע שעה אחרי השקיה. ריסוס עלים במים פושרים פעם בשבוע (בקיץ) מסייע להעלאת הלחות, אך אינו מחליף השקיה.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
