הגורם השכיח ביותר הוא לחות אוויר נמוכה. בישראל, במיוחד בקיץ עם מזגנים ובחורף עם תנורי חימום, האוויר בבית מתייבש מאוד. הפילודנדרון, שמקורו ביערות גשם טרופיים, זקוק ללחות יחסית של 50%–70%. כשהיא יורדת מתחת ל-40%, קצוות העלים מתחילים להתייבש. הפתרון: רכשו מכשיר אדים והציבו ליד הצמח, או הניחו את העציץ על מגש עם חלוקי נחל ומים (ללא מגע ישיר של השורשים במים). ערפול העלים במים מזוקקים פעם-פעמיים ביום יכול לעזור, אך לא כתחליף ללחות סביבתית יציבה.
גורם שני בחשיבותו הוא הצטברות מלחים במצע כתוצאה מדישון יתר או השקיה במי ברז קשים. מי ברז בישראל עשירים בסידן, מגנזיום וכלור, והצטברותם במצע גורמת לכוויות בקצות השורשים ובקצוות העלים. סימן אופייני: קצה חום יבש עם גבול כהה, ולעיתים כתמים לבנים על פני העלה. הפתרון: השקו במים מסוננים, מים מזוקקים או מי גשמים. אם אתם חייבים להשתמש במי ברז, השאירו אותם בכלי פתוח 24 שעות לאידוי הכלור. דשנו רק פעם בחודש בעונת הגידול (אביב-קיץ) בדשן נוזלי מאוזן (20-20-20) מדולל לחצי מהריכוז המומלץ. אחת לחודש-חודשיים, שטפו את המצע במים נקיים בכמות גדולה (השקיית שטיפה) עד שמים נוזלים מתחתית העציץ, כדי להמיס מלחים שהצטברו.
סיבה שלישית היא חוסר עקביות בהשקיה — יובש קיצוני לסירוגין עם הצפה. הפילודנדרון אוהב מצע לח תמיד, אך לא רטוב. אם אתם משקים פעם בשבוע ואז שוכחים לשבועיים, או להפך — משקים יותר מדי והמצע נשאר ספוג מים — השורשים נפגעים והקצוות מתייבשים. בדקו את המצע: תקעו אצבע לעומק 2-3 ס"מ; אם יבש — השקו, אם לח — חכו. השקו באופן סדיר: בקיץ כל 3-4 ימים, בחורף כל 7-10 ימים, תלוי בטמפרטורה ובתאורה. לעולם אל תיתנו לצמח לעמוד במים עומדים בצלוחית.