סיבה שכיחה נוספת היא המלחת מצע ודישון יתר. דשן כימי מצטבר במצע וגורם לקצוות העלים להשחים ולהתייבש. אם אתם מדשנים בתדירות גבוהה או משתמשים בדשן חזק מדי, הפסיקו מיד. שטפו את המצע במים מזוקקים או במי גשם: השקו את הצמח בכמות גדולה של מים כך שיזרמו החוצה מתחתית העציץ, וחזרו על הפעולה כעבור חצי שעה. לאחר מכן, דשנו רק פעם בחודש בעונת הגידול (אביב-קיץ) בדשן נוזלי מאוזן (20-20-20) מדולל לחצי מהמינון המומלץ על התווית.
מים קשים או מים עם כלור הם אויבים של האנתוריום. מי ברז בישראל מכילים לרוב רמות גבוהות של סידן, כלור ומלחים, הפוגעים בשורשים ובקצוות העלים. השקו תמיד במים שעברו סינון (מסנן פחם), במי גשם, או במים שהושארו בכלי פתוח ל-24 שעות לפחות לאידוי הכלור. לחלופין, השתמשו במים מינרליים דלים בנתרן. השקיה במי ברז לא מטופלים תגרום להצטברות מלחים ולהשחרת קצוות עם הזמן.
לבסוף, חוסר עקביות בהשקיה – גם יובש יתר וגם השקיית יתר – עלול לגרום לקצוות חומים. האנתוריום אוהב מצע לח אך לא רטוב. השקו רק כשהסנטימטר העליון של המצע יבש למגע, ובדקו עם אצבע או מד לחות. בחורף, צמצמו השקיה לפעם בשבוע-שבועיים. אם המצע יבש מדי, השרו את העציץ בקערת מים פושרים למשך 15 דקות, ואז הניחו לניקוז מלא. זכרו: השקיה לא סדירה מלחיצה את הצמח ומתבטאת קודם כל בקצוות העלים.