הצעד הראשון הוא לאבחן נכון: קצוות יבשים וחומים ללא הצהבה של כל העלה מעידים על לחות נמוכה. קצוות חומים עם גבול צהוב דק מעידים על עודף מלחים או דישון. אם הקצוות רכים ושחורים, כנראה שההשקיה לא סדירה – הצמח התייבש ואז הוצף. כדי לפתור, הגבירו את הלחות סביב הצמח: הניחו אותו על מגש עם חלוקי נחל ומים (ללא מגע ישיר של המים עם העציץ), רססו עלים במים מזוקקים פעמיים ביום, או השתמשו במכשיר אדים קטן ליד הצמח.
לבעיה של המלחת מצע, יש לשטוף את הקרקע: השקו את הצמח בשפע במים מזוקקים או מים מורתחים שהתקררו, עד שייצאו מתחתית העציץ לפחות פי שניים מנפח העציץ. חזרו על הפעולה פעם בשבוע למשך חודש. החליפו השקיה למים מזוקקים, מים מורתחים שהתקררו, או מי ברז שעברו סינון פחם (או עמדו לילה בכלי פתוח כדי שהכלור יתנדף). דשנו רק פעם בחודש בעונת הגידול (אביב-קיץ) בדשן נוזלי מאוזן (20-20-20) בחצי ריכוז מהמומלץ על התווית.
אם הבעיה נמשכת, בדקו את שורשי הצמח: הוציאו אותו בעדינות מהעציץ וחפשו שורשים חומים, רכים או בעלי ריח רע – סימן לריקבון. גזמו שורשים פגומים, החליפו את המצע לתערובת חדשה ומנוקזת היטב (קליפת אורן, פרלייט וכבול ביחס 2:1:1), והקפידו על השקיה רק כשהשכבה העליונה של המצע יבשה למגע. השקיה סדירה ומדודה – אחת ל-4–7 ימים בקיץ, אחת ל-10–14 ימים בחורף – תמנע את הופעת הקצוות השחורים בעתיד.