סיבה שנייה נפוצה היא המלחת מצע ודישון יתר. דשן כימי מצטבר באדמה וגורם לכוויות בקצות השורשים והעלים. אם את מדשנת יותר מפעם בשבועיים בעונת הגידול (אביב–סתיו) או משתמשת בדשן חזק מדי, הקצוות ישחירו. פתרון: השקי במים מזוקקים או מסוננים עד שנוזל יוצא מתחתית העציץ – זה שוטף עודפי מלחים. דשן רק פעם בשבועיים בדשן מאוזן (20-20-20) מדולל לחצי מהמינון המומלץ, והפסק דישון לחלוטין בחורף.
מים קשים או כלור הם אויב שקט. מי ברז בישראל עשירים בסידן, מגנזיום וכלור. משקעים אלה סותמים את צינורות ההובלה בצמח וגורמים לקצוות חומים. פתרון: השקי תמיד במים שעברו סינון (מתקן פחם), מים מזוקקים, או מים שהושארו בכלי פתוח 24 שעות לאידוי כלור. אם אין ברירה, החליפו בין השקיה במי ברז להשקיה במים מטוהרים.
חוסר עקביות בהשקיה – יובש קיצוני ואז הצפה – פוגע בשורשים וגורם לקצוות להתייבש. האפיסציה אוהבת אדמה לחה באופן אחיד, לא רטובה ולא יבשה. בדקי עם האצבע: השקי כשהשכבה העליונה (2–3 ס"מ) יבשה למגע. לעולם אל תתני לצמח לנבול לגמרי ואז להציף – זה מזעזע את השורשים. בקיץ השקי בערך כל 3–4 ימים, בחורף כל 7–10 ימים, לפי תנאי הבית שלך.