סיבה שנייה נפוצה היא הצטברות מלחים במצע כתוצאה מדישון יתר או השקיה במי ברז קשים. המלחים המצטברים שואבים מים מהשורשים ופוגעים בקצוות העלים. אם אתם מדשנים יותר מפעם בחודש בעונת הגידול (אביב–קיץ), או משתמשים בדשן כימי חזק מדי, הפסיקו מיד. השקיה במי גשמים או מים מינרליים דלי נתרן תסייע, ובמידת הצורך שטפו את המצע במים מזוקקים: השקו בשפע עד שיוצא מתחתית העציץ, חזרו כעבור חצי שעה, והניחו לניקוז מלא.
מים קרים מדי או עשירים בכלור עלולים גם הם לגרום לקצוות שחורים. מי ברז בישראל מכילים כלור ופלואור, שהשיזית רגישה אליהם. הניחו למי הברז לעמוד בכלי פתוח 24 שעות לפני השקיה, כדי שהכלור יתנדף. אם הבעיה נמשכת, עברו למים מינרליים או מסוננים. טמפרטורת המים צריכה להיות פושרת (20–25 מעלות) – מים קרים ישירות מהברז בחורף עלולים להלם את השורשים.
חוסר עקביות בהשקיה – יובש לסירוגין ואז הצפה – פוגע בשורשים וגורם לקצוות עלים יבשים. השיזית אוהבת מצע לח תמיד אך לא רטוב. השקו כשהסנטימטר העליון של המצע יבש למגע, בדרך כלל פעם ב-3–4 ימים בקיץ ופעם ב-5–7 ימים בחורף. השתמשו תמיד באותה כמות מים, והימנעו מלתת לצמח לעמוד בצלוחית עם מים עומדים. אם כבר נוצרו קצוות שחורים, גזמו אותם במספריים נקיים במרחק 2–3 מ"מ מהרקמה הירוקה. העלים לא יחזרו לירוק, אבל הצמח יתמקד בצמיחה חדשה.