הצלקנית, הידועה גם בשם Zamioculcas zamiifolia, היא צמח בית עמיד במיוחד שמתאים לכל פינה בבית. ריבוי הצמח אפשרי בכמה שיטות, אך המוצלחות ביותר בישראל הן ייחורי עלים וחלוקת השורשים. העונה האידיאלית לריבוי היא האביב (מרץ-מאי) או תחילת הקיץ (יוני), כשהטמפרטורות מתונות והצמח בפעילות. שיטת הזרעים אינה מומלצת לחובבים בשל נביטה איטית ואחוזי הצלחה נמוכים (כ-20% בלבד).
לייחורי עלים: בחרו עלה בריא עם פטוטרת ארוכה (כ-10 ס"מ). חתכו אותו עם סכין נקייה ליד הבסיס. טבלו את קצה הפטוטרת בהורמון השרשה אבקתי (לא חובה, אבל משפר הצלחה) והניחו ליומיים להתייבש באוויר. לאחר מכן, שתלו את הפטוטרת בעומק 2 עד 3 ס"מ במצע לח ומנוקז היטב (תערובת כבול ופרלייט ביחס 1:1). השקו קלות כל 3 עד 4 ימים, ושמרו על טמפרטורה של 22 עד 25 מעלות צלזיוס. תוך 3 עד 5 חודשים יופיע פקעת קטנה ושורשים. אחוזי הצלחה: 60 עד 70%.
חלוקת השורשים פשוטה ומהירה יותר: הוציאו את הצמח מהעציץ, חלקו את השורשים והפקעות לשני חלקים לפחות, כל אחד עם לפחות 2 עד 3 עלים. שתלו כל חלק בעציץ נפרד עם מצע חדש. השקו מיד ולאחר מכן השקו כל 5 עד 7 ימים, תוך שמירה על אור עקיף בינוני. שיטה זו מניבה צמח מוכן תוך 2 עד 4 שבועות, עם אחוזי הצלחה גבוהים מאוד (90% ומעלה). מומלץ לבצע חלוקה באביב, כשהצמח מתחיל צמיחה מחודשת.
חשוב לזכור: הצלקנית רעילה לחתולים ולכלבים אם נבלעת, ולכן הרחיקו עציצים מהישג ידם. כמו כן, הימנעו מהשקיית יתר, השקו רק כשהמצע יבש לחלוטין לעומק 3 עד 4 ס"מ. ריבוי בעונת הסתיו או החורף עלול להיכשל בשל תרדמת הצמח. סבלנות היא המפתח, תהליך ההשרשה איטי, אבל התוצאה משתלמת.
