הצלקנית, הידועה גם כזמיוקולקס, היא צמח בית ששורד כמעט בכל תנאי, אבל כדי שתראה במיטבה, כדאי להתאים לה מיקום עם אור בינוני עד חזק. חלון מזרחי או מערבי שבו קולטת אור מסונן הוא אידיאלי. היא תסתדר גם בתאורה חלשה, אבל אז הצמיחה תהיה איטית והעלים עלולים לאבד מברקם. הימנע משמש ישירה בצהריים, במיוחד בקיץ הישראלי, שעלולה לשרוף את העלים.
השקיה היא הסיבה העיקרית לכשלים: הצלקנית אוגרת מים בפקעות ובעלים, ולכן היא סובלת השקיית יתר יותר מבצורת. השקה רק כשהמצע יבש לחלוטין, בקיץ אחת ל-10 עד 14 ימים, בחורף אפילו אחת ל-3 עד 4 שבועות. מים עודפים עלולים לגרום לריקבון שורשים; לכן חשוב שהעציץ יהיה מנוקז היטב. השתמש במצע מנוקז כמו תערובת לקקטוסים או אדמה אוניברסלית מעורבבת בפרלייט.
באביב ובקיץ (מרץ עד ספטמבר) דשן בדשן נוזלי מאוזן (20:20:20) פעם בחודש, דלל לחצי מהריכוז המומלץ. בחורף הפסק לחלוטין. הצלקנית אוהבת לחות אוויר, לכן כדאי לרסס מים על העלים בקיץ, או לנגב אותם מאבק מדי פעם כדי לשמור על הברק. טמפרטורה אידיאלית היא 18 עד 26 מעלות; היא רגישה לקור מתחת ל-10 מעלות, לכן הרחק אותה ממזגנים בחורף.
בעיות נפוצות: עלים מצהיבים, לרוב מעודף השקיה; עלים חומים, מחוסר לחות אוויר או כוויות שמש; מזיקים כמו כנימה קמחית, טפל בתערובת של סבון עדין ומים (כף סבון בליטר מים) או שמן נים. הצלקנית רעילה לחתולים ולכלבים (מכילה גבישי אוקסלט), לכן הרחק מהישג ידם. עם טיפול מינימלי היא תגמל אותך בעלווה ירוקה ומבריקה לאורך שנים.
