הצלקנית (Zamioculcas zamiifolia) היא צמח בית עמיד במיוחד, הידוע בעליו המבריקים וביכולתו לשרוד בתנאים קשים. עם זאת, פריחתה אינה מובנת מאליה, היא מתרחשת רק בתנאים אופטימליים. הסיבה השכיחה ביותר לחוסר פריחה היא חוסר אור. הצלקנית אמנם סובלת צל, אך כדי לפרוח היא זקוקה לאור בהיר ועקיף. אם היא עומדת בפינה חשוכה, העבר אותה לחלון מואר (אך ללא שמש ישירה) ותן לה לפחות 8 עד 10 שעות אור ביום, במיוחד באביב ובקיץ.
גורם שני הוא גיל הצמח. צלקנית צעירה (מתחת לגיל 3 עד 4 שנים) לרוב לא תפרח, כי היא משקיעה אנרגיה בפיתוח שורשים ועלים. אם הצמח שלך צעיר, פשוט תן לו זמן. לצמחים בוגרים, דישון נכון יכול לעודד פריחה. השתמש בדשן עם יחס זרחן גבוה יותר (כגון 10 עד 30 עד 10) אחת לחודש באביב ובקיץ. הזרחן מעורר את היווצרות ניצני הפרחים. הימנע מדישון יתר בחנקן, שמעודד עלווה על חשבון פריחה.
גורם שלישי הוא עקה מבוקרת. הצלקנית פורחת לעיתים כתגובה לתנאי לחץ קלים, כמו יובש מוגבר או שינוי טמפרטורה. נסה לצמצם השקיה בחורף (להשקות רק כשהאדמה יבשה לגמרי) ובאביב חזור להשקיה סדירה. בנוסף, הקפד על טמפרטורה יציבה של 18 עד 25 מעלות צלזיוס. שינוי פתאומי או טיוטה קרה עלולים לעכב פריחה. גם עציץ צפוף מדי יכול לעזור, הצלקנית פורחת טוב יותר כשהשורשים צפופים יחסית.
לבסוף, זכרו שהצלקנית פורחת בפרחים קטנים ולא בולטים, תפרחת דמוית פרח לבן-ירקרק על עמוד קצר. אל תצפו לפריחה מרהיבה כמו של סחלב. אם כל התנאים מתאימים (אור, גיל, דישון וע�ה קלה), היא תפרח לרוב בקיץ. אם לא, אל דאגה, העלווה המבריקה היא היופי העיקרי שלה. ולזכור: הצמח רעיל לחתולים ולכלבים, אז הרחיקו מהישג ידם.
