האכילאה היא צמח עמיד לבצורת, ולכן רוב הבעיות נובעות דווקא מהשקיית יתר. הסימן הראשון לעודף מים הוא עלים תחתונים שמצהיבים ומתרככים, לעיתים עם כתמים חומים-שחורים. בניגוד ליובש, העלים לא מתקמטים אלא נובלים ומרגישים רטובים למגע. המצע יהיה לח ודביק, ולעיתים תרגישי ריח חמוץ של ריקבון מהשורשים. במצב כזה, הפסקי מיד להשקות ואפשרי לאדמה להתייבש לחלוטין לפני ההשקיה הבאה.
לעומת זאת, חוסר מים מתבטא בעלים שמאבדים את הגמישות, מתקמטים ומשנים את צבעם לירוק-אפרפר או חום בקצוות. הצמח נראה צנום, והעלים התחתונים נושרים. המצע יהיה יבש ומפורר, ולעיתים אף מתכווץ מדפנות העציץ. במקרה כזה, השקי מיד השקיה עמוקה (עד שיוצא מים מהניקוז) וחזרי להשקות לפי הצורך, בקיץ בישראל, אחת ל-3 עד 5 ימים, ובחורף אחת ל-7 עד 10 ימים.
כדי להציל צמח מושקה-יתר, הוציאי אותו בעדינות מהעציץ, גזרי שורשים רקובים (כהים ורכים) בעזרת מספריים נקיים, והשאירי רק שורשים לבנים ובריאים. שתלי מחדש במצע מנוקז היטב (תערובת של 50% טוף או פרלייט ו-50% קומפוסט). בחרי עציץ עם חורי ניקוז. לאחר מכן, השקי במשורה, רק כשהמצע יבש בעומק 2 עד 3 ס"מ. אל תדשני עד שהצמח מתאושש (כ-3 עד 4 שבועות).
להחייאת צמח מיובש, השקי אותו בהדרגה, תחילה עם מעט מים (כ-100 מ"ל לצמח בינוני), ולאחר שעה השקי שוב עד שהמצע רווי. גזמי עלים יבשים לגמרי, אך השאירי עלים ירוקים גם אם הם מעטים. העברי את הצמח למקום מוצל למחצה למשך שבוע כדי להפחית את העומס. בתוך 7 עד 10 ימים תראי עלים חדשים. זכרי: אכילאה מעדיפה להשקות לעתים רחוקות אך עמוקות, עדיף פעם בשבוע עמוק מאשר כל יום קצת.
