סיבה שנייה נפוצה היא הצטברות מלחים במצע כתוצאה מדישון יתר או מים קשים. הווסטריה רגישה לעודפי מלחים, והסימן הראשון הוא קצוות עלים חומים-שחורים. אם אתם משקים במי ברז עשירים בכלור ומינרלים, החליפו למים מסוננים או מי גשמים. כמו כן, הפחיתו דישון: בעונת הגידול (אביב–קיץ) דשן מאוזן (20-20-20) פעם בחודש בלבד, ובחורף הפסיקו לחלוטין. אם כבר יש הצטברות, שטפו את המצע במים מרובים עד שנוזלים יוצאים מתחתית העציץ – חזרו על כך 2-3 פעמים.
חוסר עקביות בהשקיה הוא גורם קריטי נוסף. הווסטריה זקופה להשקיה סדירה, אך לא עומדת בריבוי מים. קצוות שחורים עשויים להעיד על תקופות יובש לסירוגין עם הצפה. בארץ, בקיץ השקו 2-3 פעמים בשבוע, כשהשכבה העליונה של המצע (2-3 ס״מ) יבשה למגע. בחורף צמצמו לפעם בשבוע. אל תתנו לכדור השורש להתייבש לחלוטין, אך גם אל תשאירו מים בצלוחית. עציץ עם ניקוד טוב הוא חובה.
אם ניסיתם את כל האמור והבעיה נמשכת, ייתכן שמדובר בזיהום פטרייתי (כמו פיתיום או ריזוקטוניה) או במזיקים כמו כנימות המוצצות מוהל. בדקו את צדו התחתון של העלה – אם יש כתמים דביקים או קורים עדינים, טפלו בתמיסת סבון רך (1-2 כפיות סבון עדין בליטר מים) או שמן נים. לחצו על העלים: אם הם רכים ורקובים, גזמו את החלקים הפגועים והימנעו מהרטבת העלים בהשקיה. במקרים קשים, התייעצו עם אגרונום או חפשו קוטל פטריות מאושר – קראו תמיד את תווית המוצר.