גפן הנוי, או בשמה המדעי Parthenocissus quinquefolia, היא מטפס נשיר עוצמתי שצובע את הקירות באדום עז בסתיו. כדי שתשגשג באקלים הישראלי, המצע חייב להיות מנוקז היטב, אוורירי ובעל pH חומצי עד נייטרלי (5.5 עד 7.0). הימנע מקרקע כבדה (חרסיתית) שסופגת מים וגורמת לריקבון שורשים, בעיה נפוצה בגינות בארץ.
התערובת המומלצת: שלושה חלקים טוף געשי (0 עד 8 מ"מ) לשני חלקים קומפוסט איכותי (או זבל אורגני מפורק היטב) וחלק אחד פרלייט. בישראל תוכל למצוא תערובות מוכנות לעציצים ולגינה במשתלות, אך חשוב להוסיף טוף לשיפור הניקוז. אם אתם שותלים באדמת גינה חולית, ערבבו עם קומפוסט בכמות שווה, החול מנקז היטב אבל דל בחומרי הזנה.
בגידול בעציץ או באדנית, הקפידו על תערובת קלה: 50% טוף או פרלייט, 30% כבול או קוקוס (סיבי קוקוס שומרים על לחות ומאווררים), ו-20% קומפוסט. חשוב לכסות את תחתית העציץ בשכבת ניקוז של חלוקי נחל או חצץ גס (2 עד 3 ס"מ) כדי למנוע הצטברות מים. גפן הנוי סובלת קרקעות דלות יחסית, אבל מצע עשיר מדי עלול לגרום לצימוח ירוק מוגזם על חשבון צבעי הסתיו.
מה להימנע: אדמת גינה חרסיתית (אדומה/כהה) ללא תוספת טוף, היא תיצור 'בצק' רטוב שיחנוק את השורשים. כמו כן, הימנע מתערובות עם דשן כימי בשחרור מהיר, העדף דישון איטי אורגני לאחר השתילה. בדיקת pH פשוטה (ערכה זמינה במשתלות) תסייע לך לאזן את המצע: אם pH גבוה מ-7.5, הוסף גופרית גרוסה או כבול חומצי.
