הגפן הנוי (Parthenocissus quinquefolia) היא מטפס נשיר עמיד, אבל דווקא חוסנה עלול לבלבל אותך כשמגיעים סימני מצוקה. ההבדל בין עודף השקיה לחוסר מים טמון בפרטים הקטנים: במרקם העלה, בצבעו, במצע ובשורשים. בישראל, במיוחד בקיץ החם, קל לטעות ולחשוב שהצמח צמא כשהוא סובל דווקא מעודף מים.
עודף השקיה: עלים תחתונים מצהיבים ונושרים, עלים צעירים נראים חיוורים ורכים. העלים עשויים להיראות נפולים אבל גם לחים למגע. המצע רטוב כל הזמן, לעיתים עם ריח חמוץ או עובש על פני השטח. אם תשלוף את הצמח מהעציץ (או תחפור ליד השורשים בגינה), תבחין בשורשים חומים, רזים ורכים, סימן מובהק לריקבון שורשים. הפסק מיד את ההשקיה, אפשר למצע להתייבש לחלוטין (ייתכן שבועיים-שלושה בקיץ), ובמקרים קשים העבר את הצמח למצע חדש ומנוקז היטב. גזום שורשים רקובים וקצץ ענפים נגועים.
חוסר מים: העלים מאבדים ברק, מתקמטים, וקצותיהם מתייבשים. השוליים הופכים חומים ופריכים. העלים נושרים מהחלק התחתון כלפי מעלה. המצע יבש עד עומק 5 עד 10 ס"מ לפחות. השורשים נראים יבשים, שבירים, אך לא רזים או רכים. במקרה זה, השקה מיד השקיית עומק איטית, תן למים לחלחל היטב עד שיצאו מנקבי הניקוז (בעציץ) או עד לעומק 30 ס"מ בקרקע. לאחר מכן, שמור על לוח זמנים קבוע: בקיץ השקה כל 3 עד 4 ימים, בחורף כל 7 עד 10 ימים, תלוי במצע ובמיקום.
הטעות הנפוצה בישראל היא להשקות בתדירות גבוהה מדי בקיץ מתוך חשש מהחום, וכך לגרום לריקבון. זכור: גפן נוי מעדיפה שתהיה בצד היבש מאשר רטוב. תמיד בדוק את המצע באצבע לפני השקיה, אם הלחות מורגשת בעומק 2 עד 3 ס"מ, דחה את ההשקיה. בעונת החורף, צמצם משמעותית את ההשקיה, במיוחד אם הגפן חשופה לגשם.
