ספטמיה היא סוקולנט עדין; העלים הבשרניים שלה אוגרים מים, ולכן קל לטעות בהשקיה. סימן ראשון לעודף מים: עלים תחתונים נהיים רכים, שקופים למחצה, ונושרים במגע קל. לעומת זאת, חוסר מים מתבטא בעלים מקומטים, רכים אך יבשים, שמאבדים את הברק ומתכווצים, כמו צימוק. במצב של בצורת, העלים נותרים מחוברים לגבעול אך נראים חיוורים וחסרי חיים.
בדקו את המצע: בעודף מים, האדמה תהיה רטובה ודבוקה, לעיתים עם ריח חמוץ (סימן לריקבון שורשים). בחוסר מים, המצע יהיה יבש לחלוטין, לעיתים מתקשה ונסוג מדפנות העציץ. שפכו את הצמח מהעציץ בעדינות: שורשים בריאים הם לבנים-צהבהבים; שורשים רקובים (מעודף מים) יהיו חומים, רזים וריריים; שורשים יבשים (מחוסר מים) יהיו שבירים ודקים.
הצלת ספטמיה מושקת יתר: הוציאו מיד מהעציץ, גזזו שורשים רקובים, פזרו קינמון על החתכים (פטרייתי טבעי), ושתלו מחדש במצע יבש ומנוקז היטב (תוספת פרלייט או חול). אל תשקו במשך 7 עד 10 ימים. הצמח עשוי להשיר עלים נוספים, זה טבעי. החזירו אותו למקום מואר היטב אך ללא שמש ישירה חזקה.
החייאת ספטמיה מיובשת: השקו בהדרגה, תנו מים עד שייצאו מנקבי הניקוז, וחזרו על כך כעבור 4 עד 5 ימים. אל תציפו בבת אחת. לאחר השקייה, העלים אמורים להתמלא תוך יום-יומיים. אם העלים נותרים מקומטים, בדקו את השורשים, ייתכן שהתייבשו לגמרי. במקרה כזה, בצעו ייחור עלה או גבעול והשרישו במים.
