סיבה שנייה – המלחת מצע ודישון יתר. דשן כימי עודף מצטבר במצע וגורם לכוויות בשורשים, שמתבטאות בקצוות שחורים ויבשים. אם אתם מדשנים בתדירות גבוהה או משתמשים בדשן חזק מדי, הפסיקו מיד. השקו את הצמח בשפע מים (עד שייצא מהתחתית) כדי לשטוף עודפי מלחים – חזרו על כך 2-3 פעמים במרווח של שעה. מעתה, דשנו רק פעם בשבועיים בדשן נוזלי מאוזן (20-20-20) מדולל לחצי מהמינון המומלץ.
מים קשים או כלור הם גורם שלישי. מי ברז בישראל מכילים לרוב כלור ומינרלים כמו סידן ומגנזיום, שעלולים להצטבר ולפגוע בצמח. אם אתם מבחינים בקצוות חומים גם לאחר השקיה סדירה, נסו להשתמש במי גשם, במים מורתחים ומקוררים, או הניחו למי הברז לעמוד 24 שעות לפני השקיה לאידוי הכלור. אפשר גם להשתמש במסנן פחם לברז.
לבסוף, חוסר עקביות בהשקיה – השקיה לסירוגין (לפעמים יבש, לפעמים רטוב) גורמת לעלים להתייבש בקצוות. הסלוויה אוהבת מצע לח אך לא רטוב. השקו כשהשכבה העליונה של המצע יבשה למגע (בעומק 2-3 ס"מ). בקיץ יש להשקות כל יום-יומיים, בחורף כל 3-4 ימים. הימנעו מהשקיית יתר הגורמת לריקבון שורשים – זה מתבטא גם בקצוות שחורים, אבל אז העלים גם רכים ומצהיבים.