הצהבת עלים בסלוויה (Salvia splendens) היא תמרור אזהרה שצריך לשים לב אליו. לרוב היא נגרמת מהשקיה לא מאוזנת, עודף מים או חוסר מים. באקלים הישראלי, במיוחד בקיץ החם, קל לטעות. הסימן הראשון: עלים תחתונים מצהיבים ונושרים לעיתים מעיד על חוסר מים, בעוד שעלים צהובים רכים עם גבעולים רפויים מרמזים על ריקבון שורשים מעודף השקיה. גם מחסור בחנקן או במינרלים כמו ברזל ומגנזיום עלול לגרום להצהבה, אבל פחות נפוץ בסלוויה שגדלה במצע פורה.
כדי לאבחן, תבדוק את לחות הקרקע: תקע אצבע לעומק של 3 עד 5 ס"מ. אם האדמה יבשה לגמרי, הצמח צמא. אם היא רטובה ודביקה, יש עודף מים. סיבה נוספת: ניקוז לקוי. סלוויה זקופה זקופה לאדמה מנוקזת היטב; אם המים עומדים בתחתית העציץ או בערוגה, השורשים נחנקים והעלים מצהיבים. במקרה כזה, שפר את הניקוז על ידי הוספת פרלייט או חצץ דק למצע, או העבר את הצמח לעציץ עם חורי ניקוז גדולים יותר.
מחסור באור גם הוא גורם שכיח. סלוויה זקופה זקופה לשמש מלאה לפחות 6 עד 8 שעות ביום. אם היא מוצלת יותר מדי, העלים יצהבו והפריחה תדלדל. העבר אותה למקום שטוף שמש, אך היזהר מכוויה בשמש הישראלית החזקה, התחל בהתאמה הדרגתית. לעומת זאת, שמש ישירה בצהריים בלי הצללה עלולה לשרוף עלים ולגרום לכתמים צהובים-חומים. במקרה כזה, ספק הצללה קלה בשעות 12:00 עד 15:00, במיוחד ביולי-אוגוסט.
הפתרון המדויק תלוי באבחון: אם חוסר מים, השקה לעומק פעם ביומיים-שלושה בקיץ, פעם בשבוע בחורף, ותן מים עד שיצאו מתחתית העציץ. אם עודף מים, הפסק השקיה עד שהקרקע תתייבש, ואז השקה במשורה. למחסור בחנקן, דשן מאוזן (20 עד 20 עד 20) מדולל לחצי ריכוז פעם בשבועיים בעונת הגידול. למחסור בברזל (עלים צהובים עם עורקים ירוקים), רסס עלים עם ברזל קלטי. זכור תמיד לבדוק ניקוז ואור לפני שמוסיפים דשן.
